בר"ע 5331-06-15 ספירל זכוכיות בע"מ נ' כהן

השופט אילן איטח

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו מיום 29.5.15 של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (השופטת עידית איצקוביץ; סע"ש 28668-12-13), שבה התקבלה בקשת המשיבה (התובעת) להגשת ראיות נוספות – מסמכים רפואיים שונים (להלן – המסמכים), וזאת אף שהסתיימה שמיעת פרשת התביעה והחלה פרשת ההגנה.

2. בהחלטה מיום 2.6.15 הוצע לצדדים הסדר מסוים. המשיבה נתנה הסכמתה להסדר, אולם המבקשת הודיעה כי אינה מסכימה לו וכי היא עומדת על בחינת השאלות העולות במסגרת בקשת רשות הערעור שהגישה.

3. במקביל הגישה המבקשת בקשה דחופה לעיכוב ביצוע החלטת בית הדין האזורי.

4. המשיבה לא הגישה תשובה לבקשה, על אף שנקצב לה המועד לעשות כן עד היום. בשים לב לתוצאה ולמועד הדיון בבית הדין האזורי לא מצאתי לנכון להשהות את ההכרעה בבקשה. משלא הוגשה תשובת המשיבה, גם לא היה מקום לאפשר למבקשת להגיש תגובה לתשובה שלא הוגשה. ממילא כל טענותיה נפרסו במסגרת הבקשה.

5. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בבקשה לעיכוב ביצוע ובכלל החומר הרלוונטי, להלן החלטתי:

   א. אין מקום להתערב בהחלטת בית הדין האזורי גופה המתירה למשיבה להגיש את המסמכים כ"ראיות נוספות". מדובר בהחלטה המסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית ובכגון אלה אין ערכאת הערעור נוטה להתערב.

   ב.יוזכר כי בית הדין אינו כבול בדיני הראיות והחלטת בית הדין האזורי לקבל ראייה כזו או אחרת, אפילו שלא באמצעות עורכה או שלא כ"מקור" מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית.

   ג.יוזכר שבית הדין צריך לאזן בין אינטרס בירור האמת ובין האינטרס של ניהול ההליך לפי הכללים וביעילות. לא נראה כי במקרה זה חורגת החלטת בית הדין האזורי מהאיזון הנדרש בין אותם אינטרסים.

   ד.מעבר להכרעה גופה, המבקשת הצביעה על קשיים בהחלטה: קשיים הנוגעים לאופן הגשת המסמכים וכן לאפשרותה להתמודד עם המסמכים. לעניין זה –

   1)לאור הסכמת המשיבה, אין מניעה כי יוגש מטעמה תצהיר, או לחלופין, בשים לב למועד הדיון, כי המסמכים יוגשו בדרך של חקירה ראשית. על כל פנים, לא מצאתי כי בקשה שהמסמכים יוגשו בצורה כזו או אחרת נדחתה על ידי בית הדין האזורי, ויש להניח שאילו כך היה מתבקש, היה בית הדין האזורי מורה בהתאם.

   2)הקושי השני נוגע לאפשרות שיש ליתן למבקשת לבחון את אותנטיות המסמכים ולהגיב בראיות מטעמה למסמכים שהמוגשים. גם במקרה זה לא מצאתי שבקשה שכזו נדחתה על ידי בית הדין האזורי, על אף שבקשה כזאת נזכרה בתגובת המבקשת שהוגשה לבית הדין האזורי. גם במקרה זה יש להניח, ודאי לאור הסכמת המשיבה, שככל שתוגש בקשה מתאימה, בית הדין יורה בהתאם. וככל למבקשת יהיו השגות על ההחלטה שתנתן ממילא פתוחה לפניה הדרך להגיש בקשת רשות ערעור.