בר"ע 48930-12-14 ד' נ' המוסד לביטוח לאומי

סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (סגנית הנשיא א' קציר; ב"ל 54488-06-14) (להלן: "פסק הדין") אשר דחה את ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לפי חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-1997 (להלן: "הוועדה") מיום 11.5.14.

2. עניינו של המבקש נדון בפני שלוש וועדות, כאשר האחרונה שבהן היתה ועדה בהרכב חדש, ועל שלושתן הגיש ערעורים לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

3. על החלטת הוועדה האחרונה הגיש המבקש ערעור כאמור, וערעורו נדחה. המבקש מבקש לערער על פסק הדין שדחה את תביעתו, בטענה כי מסמכים רפואיים שצרף הצביעו על סבירות גבוהה כי המבקש לוקה בתסמונת פוסט פוליו. לטעמו, מתקיים ספק סביר מהי סיבת נכותו ובנסיבות אלו הספק צריך לפעול לטובתו ויש להכיר בו כנפגע פוליו.

4. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק הדין מושא הערעור, בהחלטת הוועדה, ובכלל החומר שצרף המבקש לתיק בהתאם להודעת מזכירות מיום 19.1.15, דעתי היא כי דין הבקשה להידחות, אף בלי לבקש את תגובת המשיב.

5. טענת המבקש, כי מסמכים רפואיים קובעים כי מתקיימת סבירות גבוהה כי נכותו מקורה במחלת הפוליו, אינה מבוססת על המסמכים הרפואיים שצרף.

6. סיכום ומסקנות בדיקת צוות במרפאת פוסט פוליו בשיקום מיום 26.10.10 (נספח 3) קובעים כי "לא ניתן על סמך נתונים בבדיקה ראשונית זו לקבוע שמדובר במצב לאחר מחלת פוליו אף כי תומך בכך דלדול השריר וקיצור רגל ימין."

7. סיכום בדיקתEMG מיום 12.5.10 קובע כי מצבו של המבקש "יכול להתאים לשינויים על רקעPOSTPOLYO אך לא ניתן לשלול מעורבות שורשים מותניים".

8. אמנם, המבקש הציג פנקס חיסונים ממנו ניתן ללמוד כי חוסן מפני נגיף הפוליו בין השנים 96'-99' אולם בכך אין כדי להוכיח באופן ישיר כי אכן לקה בתסמונת פוסט פוליו, שעה שיתר הקביעות הרפואיות אינן תומכות במסקנה זו כפי שיפורט להלן. מה גם שעל פי פנקס החיסונים המבקש חוסן בין הגילאים 24-29 בעוד שלטענתו החל לסבול מתופעות הקשורות לרגל ימין כבר בגיל 10 (לפחות 14 שנים קודם לחיסון).