בר"ע 45138-12-16

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופט כאמל אבו קאעוד; סע"ש 600008-07-14) מיום 19.12.16.

2.בהחלטתו קיבל בית הדין האזורי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד ביום 10.8.16 אשר חייב את המשיבים, יחד ולחוד, לשלם למבקש סך של 2,749,547 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 30.7.14 וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 55,000 ₪. בית הדין פירט בהחלטתו את מחדליהם הקשים של המשיבים; ציין כי הוא רואה את התנהלותם בחומרה; בחן את סיכויי ההגנה וקבע כי הם חלקיים בלבד; ולאור כל זאת הורה על ביטול פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות בסך 5,000 ₪ וכן בכפוף להפקדת ערובה (במזומן או ערבות בנקאית) בסך של 300,000 ₪.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני, בה טוען המבקש כי לא הייתה הצדקה לבטל את פסק הדין.

3.לאחר שקילת הבקשה על טעמיה ונספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיבים.

מדובר בהחלטה המסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, ולא מצאתי כי נפלה בהחלטה טעות המצדיקה את התערבותו של בית דין זה.

החלטתו של בית הדין האזורי מתבססת על ההלכה הפסוקה; מתייחסת באופן מפורט לכל אותם מחדלים קשים אותם מציין המבקש בבקשתו; וקובעת כי למרות התנהלותם החמורה של המשיבים אין להותיר את פסק הדין על כנו מבלי לאפשר להם את יומם בבית הדין כאשר קיימת להם הגנה, ולו חלקית ולכאורה (גם אם כתב ההגנה נמחק בשל מחדליהם). כתנאי לביטול פסק הדין אף חייב בית הדין את המשיבים להפקיד ערובה בסכום משמעותי וכן לשלם הוצאות, ובכך איזן את זכויות הצדדים.

4.סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' טבת תשע"ז (01 ינואר 2017) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.