בר"ע 4405-08-14 ס' נ' המוסד לביטוח לאומי

השופטת רונית רוזנפלד

1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (הנשיאה ורד שפר; בל' 52441-11-13). בפסק הדין, דחה בית הדין את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 14.11.13 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור 87% בתחולה מיום 7.8.11, וכי אין מקום לזמנו לבדיקה חוזרת. בבקשתו טוען המבקש כי נפלו טעויות משפטיות בהחלטת ועדה קודמת שהתכנסה בעניינו, ולפיכך יש להחזיר את עניינו לוועדה בהרכב אחר.

2.מן המסמכים שבתיק עולה כי ביום 2.5.94 לקה המבקש באוטם שריר הלב ופגיעתו הוכרה כפגיעה בעבודה. ביום 19.1.12 קבעה הוועדה כי למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור 32.5% בגין אי ספיקת לב; 25% בגין תעוקת לב ו-10% בגין מצבו הנפשי. לפיכך קבעה הוועדה דרגת נכות משוקללת בשיעור 82%, בתחולה מיום 7.8.11. לאחר הליכים נוספים בעניינו של המבקש, בעקבותיהם קבעה הוועדה כי דרגת נכותו היא בשיעור 87%, ניתן ביום 23.9.13 פסק דין המחזיר את עניינו לוועדה, כדלקמן:

"...מטעמי ספק ספיקא, וכדי שהמערער יחוש שניתן לו יומו וניתן יהא ללמוד מהפרוטוקול שהדבר נעשה, מוצאת אני לנכון להורות על השבת עניינו של המערער שוב לאותה ועדה, שכבר הוכיחה שדעתה אינה נעולה והיא מתייחסת בלב פתוח להוראות בית הדין כפי שצוין כבר בפסק הדין, כדי שתשקול במנומק אם יש צורך בזימונו של המערער לבדיקה בפניה לצורך קביעה בדבר מידת אי ספיקת הלב שלו, אם תמצא שיש צורך – תזמין אותו לבדיקה למטרה זו ואם לאו – תבהיר בפרוטוקול מדוע היא סבורה שאין בכך צורך" (בל' 35300-06-13, להלן: פסק הדין המחזיר. ההדגשות במקור, ר.ר.).

3.ביום 14.11.13 התכנסה הוועדה בעניינו של המבקש, וציינה בסעיף הממצאים והנימוקים כי "התובע ו/או באת כוחו לא הופיעו לועדה. הועדה מסכמת את דיוניה". בסעיף 'סיכום ומסקנות' קבעה הוועדה כדלקמן:

"הועדה עיינה בפס"ד מיום 23/9/13.

הועדה בישיבתה מיום 19/1/12 בדקה את התובע באופן יסודי וציינה את כל הממצאים הקרדיאליים המראים שהתובע נמצא באי ספיקת לב קלה והתרשמה מנתונים אלו כשקבעה נכות בשיעור 40% דרגה תפקודית ושקלה את הנתון הזה לאור מחלתו הכלילית המתקדמת שנובעת מגורמי סיכון רבים שאינם קשורים לתאונה שהוכרה, ולכן לאור הבדיקה היסודית שנערכה אין מקום לזמנו לבדיקה חוזרת.

הועדה חוזרת על קביעתה מיום 19/1/12 ו – 30/5/13".

לפיכך קבעה הוועדה למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור 87%, בתחולה מיום 7.8.11. על כך הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי.

4.בפסק דינו קבע בית הדין האזורי כי הוועדה שקלה באופן מנומק את הצורך לזמן את המבקש לבדיקה, והבהירה כי נוכח הבדיקה היסודית שערכה למבקש ביום 19.1.12, ונוכח הממצאים שמצאה, אין צורך לזמנו לבדיקה חוזרת. משכך מילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין. בית הדין ציין כי המבקש הגיש מסמכים רפואיים נוספים לתיק בית הדין, המאוחרים למועד התכנסות הוועדה מיום 19.1.12, ואליהם לא התבקשה הוועדה להתייחס בפסק הדין המחזיר. כמו כן, דחה בית הדין את בקשת המבקש למנות מטעמו מומחה רפואי, משאין הוא מוסמך לעשות כן במסגרת ההליך שלפניו. משכך נדחה הערעור.