בר"ע 42660-07-15

 השופטת רונית רוזנפלד1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת עידית איצקוביץ; בל' 31106-04-14). בפסק הדין דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקשת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ניידות) מיום 10.3.14 (להלן גם: הוועדה). הוועדה קבעה כי ליקויי המבקשת אינם ניתנים ליישום לפי רשימת סעיפי הליקויים המזכים לעניין גמלת ניידות, כפי שמפורטים בתוספת א' להסכם בדבר גמלת ניידות (להלן: הסכם הניידות).  2.בישיבתה מיום 10.3.14 שמעה הוועדה את תלונות המבקשת, עיינה בתיעוד הרפואי שבתיקה, ובדקה את המבקשת בדיקה נוירולוגית. בסיכום ממצאי הבדיקה קבעה כך: "החזרים גידיים הופקו בגפיים תחתונות שווים וסבירים (ברכיים וקרסוליים). טונוס היקף והכח הגס סביר ושווה. אין דלדול שרירים. אין סימנים פירמידאליים או תחושתיים. אין סימנים במערכת עצבים המרכזית. קיים מרכיב בולט של עצבות ודכאון שמתבטא בבכי מתמיד ותלונות על כאבים עזים בכל מגע של הרופא."  נוכח ממצאיה סיכמה הוועדה את הדיון כך: "מבחינה נוירולוגית אין ממצאים הניתנים ליישום. הוועדה מודעת לתסמונת האלגית [צ"ל: אלרגית, ר.ר.] הקשה של הנבדקת". על כך הגישה המבקשת ערעור לבית הדין האזורי. 3.בפסק דינו קבע בית הדין האזורי, כי הוועדה בדקה את המבקשת בדיקה מקיפה, עיינה בתוצאות הבדיקות שעמדו לפניה והתייחסה לליקויים בהם לקתה המבקשת. נוכח זאת מצאה הוועדה כי אין ממצאים הניתנים ליישום לפי הסכם הניידות. המבקשת לא הצביעה על סעיף ליקוי לפי הסכם הניידות המתאים למצבה, או על מסמכים רפואיים הסותרים את מסקנת הוועדה. בית הדין דחה את טענת המבקשת כי על הוועדה היה לבדוק אותה בדיקה אורטופדית, וקבע כי היא לא העלתה לפני הוועדה או לפני הוועדה המחוזית לניידות טענה במישור האורטופדי ולא הציגה מסמך בתחום זה הנוגע לסוגיית הניידות. כמו כן דחה בית הדין את טענות המבקשת כי הוועדה לא התייחסה לאבחנות שפירטו ועדות רפואיות (אי כושר) לפיהן היא סובלת מחולשה ברגליים ומקשיים בהליכה. בית הדין ציין כי המבקשת הפנתה לטענותיה שלה כפי שנטענו בפני אותן ועדות, ולא למסקנות רפואיות כלשהן. מכל מקום, ציין בית הדין, לחוות דעת שניתנו לאותן ועדות אין השפעה על מסקנת הוועדה הרפואית לעררים (ניידות), הבוחנת את מצבו של המבוטח בכל הנוגע להסכם הניידות ורשימת הליקויים הכלולים בו. נוכח האמור לא מצא בית הדין כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, ודחה את הערעור.  4.בבקשתה חוזרת המבקשת על טענותיה כי היא לא נבדקה בדיקה אורטופדית, על אף שהתלוננה על כאבים חזקים ברגליה, אי יציבות והגבלה בתנועה; הוועדה לא התייחסה לבדיקת EMG מיום 25.8.03 ממנה עולה כי היא סובלת מפולינוירופתיה, או לכך שהיא סובלת מרדיקולופתיה בגב התחתון. מכך עולה כי הוועדה לא הייתה מודעת למכלול ליקוייה הרפואיים של המבקשת. עוד טוענת המבקשת כי קביעתו של בית הדין האזורי כי היה עליה להצביע על מסמך רפואי או סעיף ליקוי לפי הסכם הניידות המתאים למצבה, סותרת את קביעתו כי הוא אינו מוסמך להתערב בקביעותיה הרפואיות של הוועדה. לפיכך מבקשת המבקשת כי הדיון בעניינה יוחזר לוועדה. 5.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים (ניידות) ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להידחות, מן הטעמים כמפורט להלן. 6.בהחלטתה ציינה הוועדה כי עמדה לפניה בדיקת EMG שביצעה המבקשת ביום 25.8.03 המראה שינויים ניווניים בחוליות 1S-5L. כמו כן, התייחסה לתלונות המבקשת כי היא סובלת מ"מונו ניאוריטיס בכל הגפיים". ממצאים ותלונות אלה לקוחים מן התחום הנוירולוגי. בהתאם, בדקה הוועדה את המבקשת בדיקה נוירולוגית. אף מן המסמכים שצורפו לבקשה עולה כי תלונותיה של המבקשת הן בתחום הנוירולוגי גרידא. לפיכך, אין טעות משפטית בכך שהוועדה לא בדקה את המבקשת בדיקה אורטופדית. אשר לטענת המבקשת לעניין סתירה בקביעותיו של בית הדין האזורי יצוין כי הלכה היא שבית הדין מתערב בקביעות הוועדה ככל שמדובר בשאלה משפטית בלבד. בית הדין האזורי הבהיר כי אי התייחסות למסמך רפואי ממנו עולה כי קיימים בעניינו של מבוטח ממצאים הניתנים ליישום על פי הסכם הניידות הינה טעות משפטית, בעוד שהתערבות בממצאים הרפואיים שקבעה הוועדה אינה מתחום סמכותו. בקביעה זו, העולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה בסוגיות אלה, אין כל סתירה. על כל האמור יש עוד להוסיף כי המבקשת אף אינה מצביעה על סעיף ליקוי כלשהו בהסכם הניידות המתאים ליישום בעניינה. 7.בשים לב לכל האמור, בהחלטת הוועדה או בפסק דינו של בית הדין האזורי לא נפלה טעות משפטית שיש בה כדי להצדיק מתן רשות ערעור.  8.סוף דברהבקשה למתן רשות ערעור נדחית. אין צו להוצאות. ניתנה היום, כ"א חשוון תשע"ו (03 נובמבר 2015) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.