בר"ע 38307-09-14 ד.ב. נגד המוסד לביטוח לאומי

השופטת נטע רות

לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (ב"ל 53734-05-14; סגנית הנשיא איטה קציר), בו נדחה ערעור המבקש על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 15.5.14 (להלן – הועדה) אשר דנה בעניינו של המבקש לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז – 1956 וקבעה כי לא חלה החמרה במצבו.

1.המבקש יליד 1958, מסגר במקצועו, נפגע בתאונה שהוכרה כתאונת עבודה ביום 17.7.07. למבקש נקבעה בשנת 2008 נכות בגין מגבלה בתנועה בשיעור של 10% עם הפחתה בגין מצב קודם, בשיעור של 5%.

2.המבקש הגיש תביעה להחמרת מצב בהתבסס, בין היתר, על חוות דעת רפואית של ד"ר לוי לי און מיום 4.9.13 אשר מצא כי חלה החמרה במצבו, בהשוואה למצבו כפי שהיה בשנת 2008. זאת לאחר שמצא כי נותרה מגבלת תנועה בינונית בגב התחתון בשיעור של 20% (בניכוי מצב קודם 5%). כמו כן מצא ד"ר לוי "קליניקה ממוקדת להפרעה שורשית שמאלית ושינוי לעומת מצב תקופה הראשונה עם סבל שורש S1 –L5משמאל", בגינו המליץ על קביעת נכות בשיעור של 10%.

3.במסגרת פסק דין שניתן ביום 16.12.13, בעקבות החלטה קודמת של ועדה רפואית לעררים שדחתה את בקשת ההחמרה (להלן – פסק הדין) נקבע כך:

"הועדה תזמן את המערער, גם באמצעות בא כוחו ותפעל באופן הבא:

1. תשקול את קביעתה באשר לשיעור הנכות, בין השאר, גם בתחום הנוירולוגי ובהתייחס לחוות הדעת של ד"ר לוי מיום 4.9.13.

2.אם תמצא ממצאים שונים מאלה של ד"ר לוי תציין במפורש על איזה מממצאיו היא חולקת"

4.הועדה הרפואית, מושא הבקשה, דנה בעניינו של המבקש במהלך שתי ישיבות והיא אף הפנתה את המבקש לביצוע בדיקת E.M.G בישיבתה מיום 23.1.14. במסגרת ישיבתה מיום 15.5.14, במהלכה סיכמה את ממצאיה, קבעה הועדה כי בדיקת ה - E.M.G מיום 24.2.14 מצביעה על הולכות תקינות בגפיים ותקינות בכל העצבים וכן הוסיפה כי בבדיקת שרירים נמצאה תמונה נוירופיזיולוגית מתאימה לפגיעה שורשית בגובה חוליות L4-S1 משמאל ללא סימני דנרבציה פעילה. בהתייחס לחוות דעתו של ד"ר לוי ציינה הועדה כי בבדיקתה נמצאו טווחי תנועה מלאים, ללא הגבלה בכיפוף, יישור או הטיות וכן קבעה כי פרט לממצא סנסורי אין ממצא מוטורי ומשכך אין החמרה במצבו של המבקש.

5.בפסק הדין מושא הבקשה, קבע בית הדין כי הועדה נימקה את החלטתה כפי שנתבקשה לעשות במסגרת פסק הדין, כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטתה, כי לא נפלה טעות משפטית בכך שהועדה לא קבעה למבקש נכות בשל נוקשות קלה של שרירים בגב התחתון. שכן, אין בממצא זה להקנות נכות.