בר"ע 30757-03-16

השופטת לאה גליקסמן:

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת רוית צדיק; סע"ש 13973-11-15), שבה נדחתה בקשתו של המבקש 2 (להלן – המנהל) לסלק על הסף את התביעה נגדו.

   הרקע לבקשה, כעולה מהחלטת בית הדין האזורי ומכלל החומר שבתיק:

2. המשיב (להלן – העובד) עבד במבקשת 1 (להלן – החברה) מיום 1.8.2000 עד חודש ספטמבר 2015.

3. העובד תבע זכויות שונות המגיעות לו, לטענתו, בעד עבודתו ובעד סיום עבודתו.

4. בכתב התביעה נטען, בין היתר, כי יש להרים את מסך ההתאגדות בין החברה לבין המנהל מהטעם שהמנהל "לא שילם קרן פנסיה לתובע בחלק מתקופת עבודתו כדין וקיזז ממשכורת התובע פעמיים בגין תגמולי עובד". עוד נטען בכתב התביעה כי בכוונת המנהל למכור את ציוד המפעל ולסגרו, על מנת להקשות על העובד לקבל את מלוא זכויותיו.

5. בבקשתם בבית הדין האזורי טענו המבקשים כי יש לסלק על הסף את התביעה כנגד המנהל בשל העדר עילה והעדר יריבות; בניגוד לטענת העובד, החברה הפרישה עבורו, גם אם באיחור, את מלוא הכספים לקרן הפנסיה; הטענה כי החברה והמנהל מבריחים ציוד של החברה נטענה בעלמא וללא בדל ראיה. מדובר בציוד ישן אשר אכסונו עולה יותר משוויו, והחברה לא מכרה ציוד ממועד סיום עבודתו של העובד.

6. בית הדין האזורי דחה את הבקשה מנימוקים אלה:

   1. מדיניות בית הדין היא להכריע בהליכים לגופו של עניין, וסעד של סילוק על הסף יינתן במשורה.