בר"ע 28717-12-16

השופטת חני אופק-גנדלר 

1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים מיום 11.12.16 (סע"ש 60840-01-16 השופטת יפה שטיין).

    

2. ברקע הדברים נציין כי מד מים רימונים בע"מ (להלן: המבקשת) העסיקה את מר עודה חטיב (להלן: המשיב) מחודש אוקטובר 2010. בתביעתו תבע המשיב מספר סעדים לרבות גמול שעות נוספות בסך 35,000 ₪, תוך שהוא מציין כי מצורף לכתב התביעה צילום המחברת המסדרת של ימי ושעות העבודה (להלן: יומן הנוכחות), כשבפועל מסמך זה לא צורף (סעיף 60 לכתב התביעה). המבקשת טענה בכתב ההגנה שיש לדחות רכיב זו בתביעה כיוון שלטענתה המשיב כלל לא הועסק שעות נוספות. במסגרת גילוי המסמכים לא החליפו בעלי הדין ביניהם את המסמכים הרלבנטיים, קרי יומן הנוכחות שערך המשיב לא הועבר למבקשת ואילו דו"ח הנוכחות שערכה המבקשת לא הועבר למשיב.

    

3. בישיבה המקדמית, שנערכה ביום 11.12.16 ובמסגרת הדיון החליט בית הדין קמא שלוש החלטות בנוגע למסמכים: הראשונה, לערוך הפסקה בדיון לצורך צילום יומני הנוכחות של המשיב על חשבון המבקשת, תוך שהוא מבהיר כי "ככל שהתובע יסרב לאפשר צילום המסמכים והפקדת המקור בבית הדין, לא יוכל לעשות שימוש במסמכים אלו כחלק מראיות התובע". בהמשך הדיון הוברר כי יומן הנוכחות שערך המשיב ודו"ח הנוכחות שערכה המבקשת לא מצויים בתיק בית המשפט וכי בעלי הדין לא עיינו במסמכי הצד השני. משכך, ניתנה ההחלטה השניה לפיה "ככל שב"כ התובע מבקש מעונין להשתמש במסמכים שהוגשו היום, יגיש לבית הדין צילום של המסמכים או המקור כפי שנקבע בהחלטה הקודמת מהיום, והצילומים יישמרו בלשכת בית הדין. ב"כ הנתבע ימציא תוך 14 ימים את דו"חות הנוכחות שבידי הנתבעת, ורק לאחר מכן מזכירות בית הדין תעביר לצדדים האחרים את המסמכים". בשלב זה בקש ב"כ המבקשת כי המסמך המקורי יישאר בתיק בית המשפט, שכן בכוונתו להגיש בקשת רשות ערעור על מנת שבית הדין יורה על בדיקתם בידי גרפולוג. המשיב סרב להותיר את המסמכים המקוריים בבית הדין, שכן המבקשת לא הביאה את המסמכים מטעמה. ב"כ המשיב מסר כי לעת הזו יישארו המסמכים אצלו בנאמנות. על רקע זאת התקבלה ההחלטה השלישית, לפיה "בשלב זה הצילום של החומר יימצא אצל בית הדין בלשכה ולא יסרק".

    

4. בבקשה בפני מבקשת המבקשת כי בית דין זה יחייב את המשיב להעמיד את המסמכים מטעמו ויאפשר לגרפולוג מטעם המבקשת לבדוק את מקוריותם. לאחר שעיינתי בבקשת המבקשת, בתגובת המשיב לה, ובתגובתה של המבקשת – החלטתי כי לעת הזו אין מקום להידרש לבקשות רשות הערעור, שכן זו על פניה מוקדמת.

    

    

5. אקדים ואציין כי בקשת רשות הערעור מיועדת לחייב את המשיב להעמיד את יומני הנוכחות שערך לבדיקת גרפולוג מטעם המבקשת. דא עקא, סוגיה ממוקדת זו לא נידונה במהלך הדיון מיום 11.12.16, וממילא לא ניתנה החלטה ביחס לבקשה זו על ידי בית הדין קמא, אשר יכולה להיות מושא לבקשת רשות ערעור. כידוע, לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בכל הנוגע לניהול ההליך שבפניה. נוכח המשקל רב לעמדתה של הערכאה הדיונית בניהול ההליך אין מקום שהחלטות כאלה תתקבלנה על ידי ערכת ערעור עוד טרם נדרשה להן במפורש הערכאה הדיונית.