בר"ע 28716-05-15

השופטת לאה גליקסמן:

1.לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בחיפה (סע"ש 41480-05-13 תיק מוביל; השופטת דלית גילה) מיום 7.5.2015, שבה נדחתה בקשתם של המבקשים ליתן צו לחברת פלאפון תקשורת בע"מ, להגיש אישור ממנו ניתן ללמוד אם המשיב 5 שלח הודעות מסרון במהלך חודש פברואר 2013 לטלפון הנייד של מבקש 4.

2.לטענת המבקשים, המסמך המבוקש רלוונטי להפרכת טענת המשיב 5 כי פוטר בשל השתתפותו בהתארגנות עובדים, שכן במסרון הוא התנצל על האירועים אשר הובילו לפיטוריו. יצוין, כי צילום המסרון צורף לתצהירו של המבקש 4. לטענת המבקשים, יש צורך במתן הצו, על מנת להפריך את גרסתו של המשיב 5 בתצהירו המשלים, שלפיו לא שלח את המסרון, ונוכח העובדה שאין בידיו של מבקש 4 אותו מכשיר.

3.לאחר בחינת הבקשה, הנספחים לבקשה וכלל החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

4.הלכה היא כי מתן או סירוב ליתן צו לגילוי מסמכים נתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית ורק שעה שההחלטה מופרכת על פניה, תתערב ערכאת הערעור בהחלטה זו [דב"ע (ארצי) נד/16 – 4 בנק איגוד לישראל בע"מ – ההסתדרות הכללית פד"ע כז 225 (1994); דב"ע (ארצי) נז/102 – 3 ד"ר דבורה נבות-פיקל – ד"ר מרדכי ריכטר, פד"ע לב 460 (1997)]. הדברים נכונים ביתר שאת, את הבקשה לגילוי מסמכים מוגשת לאחר הגשת תצהירי עדות מטעם הצדדים, בשלב בו פרושות לפניו מכלול העדויות והראיות של הצדדים. במקרה הנדון, לא מצאתי הצדקה להתערבות בשיקול דעתו של בית הדין האזורי. בית הדין האזורי שקל את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ובכלל זה אם הונחה תשתית מספקת לבקשה לגילוי המסמך, ואין מקום לחרוג מהכלל ולהתערב בשיקול דעתו.

5.סוף דבר – הבקשה נדחית. הואיל ולא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג סיוון תשע"ה (31 מאי 2015) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.