בר"ע 27484-06-14 מ.כ. נ' המוסד לביטוח לאומי

סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה

1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (ב"ל 19225-03-14; סגנית הנשיא איטה קציר), בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה לעררים לעניין אי כושר (להלן גם הוועדה) מיום 19.1.14.

2.ועדה רפואית קבעה למבקש נכות רפואית משוקללת בשיעור של 80%, אשר מורכבת מנכות בשיעור 65% בגין סכרת עם סיבוכים, 20% בגין הפרעת אישיות ואלכוהוליזם, ו-10% בגין כל אחד מהליקויים הבאים: הגבלה בעמוד השדרה המותני, כאבי ראש והפרעות במתן השתן. בנוסף נקבעו למבקש נכויות מנופות: 15% בגין ליקוי שמיעה ו-10% בגין ליקוי ראיה.

הוועדה לעררים לעניין אי כושר קבעה למבקש דרגת אי כושר בשיעור של 60%. בהחלטתה כתבה הוועדה בין היתר כי המבקש מסוגל לעבוד יום עבודה חלקי ללא מאמץ גופני מיוחד עם אפשרות לארוחות סדירות וללא לחץ נפשי. מכאן הערעור שהגיש לבית הדין האזורי.

3.בית הדין האזורי קבע כי החלטת הוועדה מנומקת באופן מפורט וברור, ולא נפלה בה טעות משפטית, ולכן דחה את הערעור. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

4.לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה, בטענות המבקש ובתגובת המוסד לביטוח לאומי, סבורני כי נדרשת תגובת המוסד לביטוח לאומי לאפשרות כי עניינו של המבקש יוחזר לוועדה, על מנת שתתייחס לכך שלמבקש נקבעה נכות בשיעור 20% בגין "הפרעת אישיות + אלכוהוליזם", ותתן דעתה לטענת המבקש בדבר ההשפעה של האלכוהוליזם על כושרו להשתכר.

יצוין כי תגובה זו נדרשת לאור העובדה כי אין אזכור בהחלטת הוועדה לכך שהמבקש סובל מאלכוהוליזם, ועל פני הדברים אין כל התייחסות לכך.

5.תגובת המוסד לביטוח לאומי תוגש בתוך 14 ימים מהיום.

בתגובתו יתייחס המוסד לביטוח לאומי לאפשרות כי בית הדין ידון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור, בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991.

ניתנה היום, ה' תשרי תשע"ה (29 ספטמבר 2014) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.