בר"ע 26176-09-15

 השופט אילן איטח

• לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב (השופט יצחק לובוצקי; סע"ש 50225-04-15) שניתנה בדיון מיום 14.7.15. בהחלטה זו דחה בית הדין האזורי את בקשת המדינה לעכב את הדיון בבקשת המשיב לסעדים זמניים כנגד התנכלויות שונות מצד המבקש 2 - הממונה על המשיב, שבוצעו בשנים 2009 ואילך. עיכוב הדיון התבקש עד לתום חקירה משמעתית שעורכת נציבות שירות המדינה כנגד המבקש 2 ובמסגרתה מבוררות, בין היתר, תלונותיו של המשיב כנגד המבקש 2.

• לשלמות התמונה אציין את הדברים הבאים: בדיון מיום 14.7.15 נחקר המשיב, בין היתר, בקשר לטענות המדינה בנוגע לשיהוי בהגשת הבקשה לסעדים זמניים; בהחלטה מושא הבקשה עמד בית הדין האזורי על כך שהמדינה נמנעה מלהגיש תצהיר המתייחס לעובדות הנטענות בבקשה לסעדים זמניים; בהחלטה הורה בית הדין לצדדים לסכם בכתב את טענותיהם בבקשה לסעדים זמניים.

• בבקשת רשות הערעור טוענת המדינה כי שגה בית הדין האזורי כאשר לא עיכב את ההליכים עד להשלמת הבירור המשמעתי האמור וכן בכך שלא סילק את הבקשה כנגד המבקש 2 על הסף מחוסר סמכות ענינית.

• לאחר עיון בבקשה ובכלל חומר התיק הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות.

  ראשית, אין אלא לתמוה הכיצד עוכבה הגשת בקשת רשות הערעור מיום 14.7.15 ועד ליום 16.9.15. הגם שהבקשה לא הוגשה באיחור, הרי שההמתנה עד להגשתה מלמדת כי "לא בוער" כלום. אציין כי בינתיים פעל המשיב כהחלטת בית הדין האזורי והגיש את סיכומיו;

  שנית, ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות דיוניות של הערכה הדיונית. בית הדין האזורי לא מצא לנכון לעכב את הדיון בבקשה לסעדים זמניים שהוגשה עוד בחודש אפריל 2015, ולא מצאתי כי נפל טעות בשיקול דעתו. המדינה הטילה יהבה על טענת השיהוי ובחרה שלא להגיש תגובה עובדתית לגופו של עניין, ולו תמציתית. משכך אין לה להלין אלא על עצמה.

  שלישית, בית הדין האזורי טרם אמר את דברו אשר לטענות המשפטיות של המבקשים, ובכלל זה טענת השיהוי וטענת חוסר הסמכות בפתיחת ההליך כלפי המבקש 2, שכן טרם הוגשו סיכומי המדינה.

• סוף דבר, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

   

  ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ו (21 ספטמבר 2015) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.