נ' נ' המוסד לביטוח לאומי

 השופטת רונית רוזנפלד1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת יפית זלמנוביץ גיסין; ב"ל 47828-08-15). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 24.6.15 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למבקש דרגת נכות יציבה בשיעור 5% בגין הליקוי בו לקה בכף ידו. בבקשתו טוען המבקש כי היה על הוועדה לקבוע לו דרגת נכות בהתאם להמלצת היועץ לוועדה, שהוא מומחה בתחום כירורגיית כף היד.  2.המבקש, מנהל אחזקה בעיסוקו, נפגע בכף ידו השמאלית ביום 5.11.12, ופגיעתו "חתך בשורש כף יד שמאל" הוכרה כפגיעה כבעבודה (להלן: התאונה). ביום 11.12.13 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון כי דרגת נכותו של המבקש בעקבות התאונה היא 0%. על כך הגיש המבקש ערר לוועדה. ביום 5.3.14 שמעה הוועדה את תלונות המבקש וכן את נימוקי הערר מפי באת כוחו, ובדקה את המבקש בדיקה קלינית. הוועדה אבחנה כי המבקש לוקה ב"מצב לאחר חתך מעל לגיד ECU שמאל" ובסעיף סיכום ומסקנות קבעה כך: "הצלקת ברוחב ס"מ על מ"מ מעל גיד ECU אינה טעונה נכות 0% לפי ס' 75(1)א. באשר למגבלות התפקודיות בשורש כף יד שמאל הוועדה קובעת 5% עפ"י ס' 41(10)ה, אינה מקבלת את מסקנותיה וממצאיה של ד"ר פטיש בהיעדר כל עדות קלינית לכך – מבחן פסנתר שלילי, אין רגישות מעל TFC, צילום רנטגן תקין והצילומים שבוצעו על ידי ד"ר פטיש אינם מעידים על מסקנותיה שכבר פורטו לעיל. הפגיעה הנוירולוגית זניחה מתבטאת באזור מצומצם ביותר המעיד על פגיעה בסעיף קטן שטח תחושתי גבי של העצב האולינרי ואינו טעון נכות נפרדת."  על כן קבעה הוועדה כי דרגת נכותו היציבה של המבקש היא 5% מיום 1.12.13. על קביעה זו הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי (ב"ל 6563-04-14). 3.ביום 24.11.14 ניתן פסק דין על יסוד הסכמת הצדדים לפיו הוחזר עניינו של המבקש אל הוועדה על מנת שתיוועץ עם מומחה בתחום כירורגיית כף היד. המומחה התבקש לחוות דעתו על מצבו הרפואי של המערער בכף ידו, ולהתייחס לחוות דעתה של ד"ר פטיש (להלן: פסק הדין המחזיר). 4.ביום 13.5.15 נבדק המבקש על ידי ד"ר בויקו, מומחה בתחום כף היד. בסעיף ממצאי הבדיקה ציין ד"ר בויקו כך: "צלקת עדינה לא היפרטרופית לא דבוקה לרקמות מסביב. בדיקת הגיד המיישר של האולנרי של הקרפוס לאחר תפירתו נמצא מחוץ ה-ECU-RETIHACULUM דבר הגורם לירידה בכוח של שורש כף היד. אין כל הגבלה בתנועות .. כף היד. אין הפרעות בתפקוד גידים אחרים. נמצא תת תחושה בצד הגבי של הזרת והקמיצה כביטוי לחתך של הענף התחושתי של עצב האולינרי. מבחן טינל לעצב הנ"ל – חיובי. אין כל חולשה של הגידים האינטרוסיי או ... . בבדיקת US של שורש כף היד שמ' מיום 20.4.15 נמצא נוזל במעטפת הגיד ECU בשורש כף יד שמ' כביטוי לטנוסיביטיס.אבחנה: מ/א חתך של גיד ECU בשורש כף יד שמ' וחתך של הענף התחושתי של העצב האולינרי." בסיכום הדיון ציין ד"ר בויקו כך:"היועץ עיין בחוו"ד של ד"ר פטיש מיום 6.2.14 ומסכים באופן חלקי עם מסקנותיה בקשר לעצב האולינארי אבל בקשר לתקנה 41(10) כפי שקבעה ד"ר פטיש, לא נמצאה כל הגבלת תנועות בתנועות שורש כף היד והתובע קיבל את נכותו כתוצאה מתפירת הגיד ECU שהוצא מחוץ למעטפת שלו." לפיכך המליץ ד"ר בויקו לקבוע למבקש דרגת נכות בשיעור 5% בגין תפירת גיד ה-ECU לפי סעיף ליקוי 42(2)(ד)(I-II מותאם); 5% בגין הפגיעה בעצב האולינארי לפי סעיף 31(5)(א)(II), הדן בשיתוק חלקי של עצב ULINARIS, בצורה קלה.  5.ביום 24.6.15 התכנסה הוועדה בעקבות פסק הדין המחזיר, עיינה בחוות דעת ד"ר בויקו, וקבע כדלקמן: "הוועדה קראה את פסק הדין מיום 24.11.14, את הערכתו של ד"ר בויקו מומחה לכף יד ולא נוירולוג. הוועדה אינה מקבלת את מסקנותיו בתחום הנוירולוגי. בבדיקתה 3.5.14 התייחסה הוועדה לאזור הירידה בתחושה כתוצאה מפגיעה בסעיף זניח תחושתי של העצב האולנרי טרם כניסתו לתעלה ע"ש גויון. אזור זה המסופק ע"י הסעיף הנ"ל אינו עולה על 3 ס"מ מרובעים ולפיכך אין נכות בגין הפגיעה האולנרית".  על כן קבעה הוועדה כי היא "סבורה כי נכותו הינה 5% לפי 41(10)(ה) 0% לפי 29(6)(I) ולא 5% כפי שקבע ד"ר בויקו. הוועדה אינה מקבלת את חוות דעתו לעניין הנוירולוגי משכך אין הוועדה מקבלת את חוות דעת ד"ר פטיש. הוועדה מוסיפה 0% לפי 29(6)(I)". על קביעות אלה של הוועדה הגיש המבקש ערעור שני לבית הדין האזורי.  6.בפסק הדין קבע בית הדין האזורי כי הוועדה הסבירה מדוע היא אינה מקבלת את חוות דעתו של ד"ר בויקו. מכל מקום, אין הוועדה חייבת לקבל את חוות דעתו של היועץ, במיוחד כאשר הסוגיה הנדונה היא התאמת דרגת נכות בגין פגיעה נוירולוגית. בית הדין ציין כי בעיקרו של דבר, ד"ר פטיש, ד"ר בויקו והוועדה, תמימי דעים בדבר העובדה שקיימת פגיעה בענף התחושתי של העצב האולינארי, אך כל אחד מהם סבר כי יש לקבוע בגין פגיעה זו דרגת נכות שונה. משמדובר במחלוקת רפואית הנוגעת לשיעור הנכות בגין ממצא עצבי שאינו שנוי במחלוקת, אין מקום להתערב בשיקול דעתה של הוועדה בעניין זה. כמו כן דחה בית הדין את טענת המבקש כי בהחלטת הוועדה נפלה טעות משום שהממצא לגבי שטח האזור בו קיימת הפרעת תחושה לא הופיע בבדיקתו מיום 5.3.14. בקשר לכך ציין בית הדין כי אמנם השטח המדויק של אותו אזור לא נזכר בפרוטוקול הקודם, אך מדובר בנתון אנטומי אשר חזקה כי הוועדה יכולה להסיק ממנו מסקנות. עוד ציין בית הדין כי משהסבירה הוועדה מדוע ממצא של היעדר תחושה בשטח קטן אינו מצדיק נכות נוספת, ניתן להבין בנקל מדוע אין היא מקבלת גם את חוות דעתה של ד"ר פטיש. בית הדין ציין עוד, כי אף ד"ר פטיש התייחסה לכך, שהפגיעה בעצב האולינארי היא קלה מאוד, וכי דרגת הנכות המתאימה למצב של שיתוק בעצב האולנרי "בצורה קלה מאד" היא 0% לפי פריט 31(5)(א)(I). משכך לא מצא בית הדין האזורי טעות משפטית בהחלטת הוועדה, ודחה את הערעור.  7.המבקש טוען בבקשתו כי על פי ההלכה שיצאה מלפני בית דין זה, היה על הוועדה לכלול בהרכבה מלכתחילה גם מומחה בתחום כף היד. לאור זאת ונוכח הוראת פסק הדין המחזיר, על הוועדה היה להתייחס לד"ר בויקו כחלק בלתי נפרד הימנה ולקבל את המלצתו. ד"ר בויקו בדק את המבקש בעזרת מכשור מתאים, קבע ממצאים אודות הפגיעה שנותרה לו בשל תפירת הגיד והפגיעה בעצב האולינרי והמליץ לקבוע דרגת נכות על פי סעיף ליקוי ספציפי העוסק בעצב זה. המבקש מדגיש כי אין לוועדה, שכללה בהרכבה אורטופד וניורוכירורג, כלים לקבוע דרגת נכות בתחום כירורגיית כף היד ואין לה כל יתרון על פני ד"ר בויקו. מסיבה זו, אין הוועדה יכולה להסתמך על הבדיקה הקלינית שערכה למבקש לפני פסק הדין המחזיר, ולקבוע את דרגת הנכות על פי ממצאיה. מכל מקום, לא ברורה מסקנת הוועדה אודות השטח של חוסר התחושה שנמדד, שלא תועד בבדיקה הקלינית, ואף אין זה ברור מדוע יישמה הוועדה סעיף ליקוי כללי העוסק בתסמונות מוחיות והפרעות בעצבים הקרניאליים. על כן טוען המבקש כי יש לאמץ במלואה את חוות דעתו של ד"ר בויקו.  8.לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפסק הדין המחזיר, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל החלטה כי מתבקשת תגובתו של המוסד לביטוח לאומי לשאלה מדוע לא יוחזר הדיון בעניינו של המבקש לוועדה רפואית לעררים בהרכב אחר, אשר תדון בערר שהוגש מלכתחילה. לפני הוועדה בהרכבה החדש תעמוד חוות דעתו של ד"ר בויקו. ככל שיתעוררו אצל הוועדה שאלות בנוגע לחוות דעת זו, תוכל הוועדה לשוב ולהיוועץ עם ד"ר בויקו. הוועדה תנמק עמדתה, באופן שגם מי שאין מקצועו בתחום הרפואה יוכל לרדת לסוף דעתה.  9.תשובת המוסד לביטוח לאומי מתבקשת מאחר שעל פניו, בהתכנסותה לדון בערר בעקבות פסק הדין המחזיר, לא דנה הוועדה בממצאיו של ד"ר בויקו ובקביעותיו לגופן, בעיקר מן הטעם שהוא "מומחה לכף יד ולא נוירולוג". אלא, שעניינו של המבקש הוחזר לוועדה על פי פסק הדין המחזיר במיוחד על מנת שתיוועץ עם מומחה לכירורגיית כף היד. כמו כן, חוזרת הוועדה על קביעותיה מיום 5.3.14 לפיהן "הפגיעה הנוירולוגית זניחה מתבטאת באזור מצומצם ביותר המעיד על פגיעה בסעיף קטן שטח תחושתי גבי של העצב האולינרי ואינו טעון נכות נפרדת". יש לציין שבאותו מועד, לא ציינה הוועדה הערכה מדויקת של רמת הפגיעה באזור זה להבדיל מגודלו. זאת, לפי הנדרש בסעיף ליקוי 31(5)(א)(II), הדן ברמות השיתוק החלקי של עצב ה-ULINARIS, אותו ביקש ד"ר בויקו להתאים בעניינו של המבקש. כמו כן, ונוכח סעיף ליקוי ספציפי זה, לא ברורה מידת ההלימה של סעיף הליקוי אותו יישמה הוועדה. לאור האמור, ישנו קושי לרדת לסוף דעתה של הוועדה לגבי מצבו הרפואי של המבקש בכף ידו. לאור האמור, ובשים לב להשתלשלות העניינים עד כה, נראה מן הראוי להעביר את הדיון בעניינו של המבקש לוועדה בהרכב אחר.  10.המוסד יגיש את תשובתו לאמור לעיל עד ולא יאוחר מיום 8.6.17.  ניתנה היום, י"ד באייר, תשע"ז (10 במאי, 2017), בהעדר הצדדים ותשלח אליהם.