בר"ע
בית דין ארצי לעבודה רעננה
|
20537-06-13
09/07/2014
|
בפני השופטת:
אביטל רימון-קפלן
|
| - נגד - |
המבקשת:
ר.ל.
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רועי שביט
|
| החלטה |
זוהי בקשת הגב' רוזאליה לוטי אוביץ (להלן – המבקשת) להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת חנה טרכטינגוט בתיק ב"ל 33431-02-11) מיום 7.8.11 והחלטה מיום 3.6.13.
רקע כללי
1.ביום 20.2.11 הגישה המבקשת, באמצעות בא כוחה, תובענה לבית הדין האזורי כנגד החלטת "ועדת הרשות" מיום 23.1.11 שבה נדחתה תביעתה להכיר בה כ"נכה נזקק" לפי תקנה 18א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן-התקנות), לתקופה מיום 19.7.08 עד 31.12.08, זאת מן הטעם שלא נקבעה לה נכות זמנית לתקופה מיום 19.7.08 עד 31.12.08.
2.בכתב התביעה שהגישה המבקשת לבית הדין האזורי נטען כי קביעה זו בטעות יסודה שכן על פי החלטת הועדה הרפואית בעניינה של המבקשת מיום 2.11.09 נקבעו למבקשת אחוזי נכות זמנית כדלקמן:
מיום 19.7.08 עד 13.10.08 נכות זמנית בשיעור 100%.
מיום 14.10.08 עד 31.12.08 נכות זמנית בשיעור 25%.
לכתב התביעה צורף צילום של עמוד אחד מתוך פרוטוקול של ועדה רפואית (לא צוין באיזה ועדה מדובר) כאשר בחלק המתייחס להחלטה קודמת צוין כי החלטה קודמת היא מיום 2.11.09 ובה נקבע: מיום 19.7.08 עד 13.10.08 נכות זמנית בשיעור 100%; מיום 14.10.08 עד 31.12.08 נכות זמנית בשיעור 25%; כי ללא החמרה בנכות צמיתה; וכי נכות צמיתה היא 19% מיום 1.4.03.
הואיל וכך, עתרה המבקשת במסגרת כתב התביעה לבטל את ההחלטה מיום 23.1.11 ולהכיר בה כ"נכה נזקק".
3.בכתב הגנתו מיום 17.4.11 טען המשיב כי התביעה נדחתה כדין, שכן לא נקבעה למבקשת נכות זמנית מיום 19.7.08 ועד ליום 31.12.08. המשיב הבהיר לעניין זה כי אכן ביום 2.11.09 קבעה ועדה רפואית למבקשת נכות זמנית בשיעור כנטען על ידיה, אלא שביום 4.11.09 הגיש המשיב ערר על החלטת הועדה הרפואית, וביום 19.11.09 הגישה המבקשת, אף היא, ערר על החלטת הועדה הרפואית מיום 2.11.09, כאשר בהחלטתה מיום 5.5.10 ביטלה הוועדה הרפואית לעררים את החלטתה של הועדה הרפואית מיום 2.11.09 וקבעה כי למבקשת לא נקבעה דרגת נכות זמנית מיום 19.7.08 עד 31.12.08. לכתב ההגנה צורף צילום של פרוטוקול הועדה הרפואית לעררים מיום 13.1.10 וכן פרוטוקול והחלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 5.5.510. הואיל וכך, עתר המשיב לדחיית התביעה.
4.ביום 15.6.11 התקיים דיון בתובענה. באותו דיון מסר ב"כ המבקשת לפרוטוקול: "לאחר שאני מבין כי התובעת פנתה בהליכי החמרה נוספים אחרי 5/10 וועדות לאחר 5/10 קבעו שאין החמרה וכמו כן לא קבעו לתובעת נכויות זמניות, אני מבקש לעיין בחומר ואודיע עמדתי עד ליום 1.8.11. מוסכם עלי כי בהיעדר הודעה התביעה תימחק".
בתום הדיון ניתנה החלטת בית הדין האזורי ולפיה: "ב"כ התובעת יודיע עד ליום 1.8.11 האם הוא עומד על התביעה. נרשמה הסכמת ב"כ התובעת כי בהיעדר הודעה התביעה תימחק. התיק יעלה לעיוני ביום 3.8.11".
5.עד ליום 7.8.11 לא הוגשה כל הודעה מטעם ב"כ המבקשדת, ועל כן ביום 7.8.11 ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי לפיו: "עד היום לא הודיע ב"כ התובע כל הודעה. על פי הפרוטוקול נרשמה הסכמתו למחיקת התביעה בהעדר הודעה. אשר על כן התביעה נמחקת. אין צו להוצאות."
6.ביום 3.6.13 פנתה המבקשת בעצמה לבית הדין האזורי וטענה כי אינה מקבלת מידע מבא כוחה באשר להליכים בתיק, ועל כן עתרה כי בית הדין יורה לה מה לעשות ולמי לפנות.
7.בהחלטת בית הדין האזורי מאותו יום, נקבע: "ביום 7.8.11 ניתן פסק דין המוחק את התביעה. עם מתן פסק הדין סיים בית הדין את מלאכתו בתיק"
טענות הצדדים
8.ביום 10.6.13 הגישה המבקשת את בקשתה להארכת מועד להגשת ערעור על "החלטת" בית הדין האזורי מיום 7.8.11 ו-4.6.13.