בר"ע 20507-01-16

השופט אילן איטח

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בחיפה (סגנית הנשיא איטה קציר ונציגי הציבור מר אברהם ברגר ומר אורי קידר; פ"ה 51360-07-15), בה שב בית הדין ודחה את בקשת המבקש לסעדים זמניים כנגד פיטוריו.

2. בקליפת אגוז אציין את עובדות הרקע הבאות כפי שנקבעו על ידי בית הדין האזורי בשלב זה של הדיון:

   • המבקש הועסק במשיבה החל מיום 6.2.94, ובתפקידו האחרון שימש כ"רכז בכיר שטח ודמי מפתח". תחילה באזור עכו ואחר כך באזור חיפה. החל מיום 1.1.12 קודם המבקש והחל לשמש כרכז בכיר באזור חיפה.

   • במסגרת תפקידו היה המבקש אחראי על ניהול כ-450 נכסים מאוכלסים ועוד כ-200 נכסים פנויים בעיר חיפה, נשר וקרית אתא.

   • בין הנכסים האמורים, המבקש היה אחראי גם על חלקות 19 ו-20 בגוש 10874 ברחוב חטיבת גולני 15-17 בחיפה, כאשר על שתי החלקות הללו ניצב מבנה ישן מאבן בן קומה אחת (כולל גלריה מעל קומת מרתף) ובו שלוש יחידות. סך כל שטח החלקות 973 מ"ר. מתוך שלוש היחידות הללו שכר מר סגס נביל מהמשיבה, ביום 12.10.09, שתי יחידות במבנה האבן בבניין הנ"ל כמחסן (להלן – המבנה). שטח המבנה ששכר מר סגס - שתי יחידות מתוך שלוש, הוא 422 מ"ר. היחידה השלישית בשטח של 31.3 מ"ר נשכרה על ידי דייר אחר.

   • מר סגס רכש בדמי מפתח, הן את הבניין והן את השטח לידו, ובמהלך השנים 2010-2011 הוא שיפץ את המבנה והפך אותו ממחסן לדירת מגורים אשר מכונה על ידי המשיבה כ"וילה יוקרתית". מר סגס ציפה מבחוץ את המבנה בציפוי אבן, החליף חלונות, דלתות וריצוף ואכן הפך את המחסן לבית מפואר, כשלמבנה הוסיף בשטח הצמוד שרכש בדמי מפתח גם בריכת שחיה של כ-18 מ"ר.

   • שינוי יעוד המבנה שבוצע על ידי מר סגס, ממחסן לוילה עם בריכת שחיה צמודה, נודע למבקש, על פי תצהירו, כבר בשנת 2012 בעת ביקור במקום. המבקש פנה ביוזמתו לשמאי, מר גלעד יצחקי, לצורך עריכת שומה לנכס, כאשר לטענתו בתצהירו, הוא עשה זאת כדי לבדוק האם חלה השבחה בעקבות שינוי הקרקע. ביום 20.9.12 ניתנה חוות דעת השמאי יצחקי שמסקנתו היתה כדלהלן:

     "המקום הנדון מתאים לשימוש עסקי הן מבחינת אופי המקום והן מבחינת מצבו התכנוני. השימוש למטרת מגורים פחות מתאים.

     מכאן ששינוי היעוד החוזי מעסק/מחסן למגורים לא יוצר השבחה שבגינה יש לחייב את הדייר המוגן בדמי הסכמה/דמי היתר."