בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
15454-11-16
10/11/2016
|
בפני השופטת:
רונית רוזנפלד
|
| - נגד - |
המבקשת:
עינת תעשיות מזון - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
|
המשיב:
רמזי טארבין
|
| החלטה |
השופטת רונית רוזנפלד
1.לפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מיום 26.10.16, בה חייב בית הדין את המבקשת בהוצאות המשיב בסך 2,000 ש"ח בשל אי הגשת כתב הגנה במועד (השופטת יפית זלמנוביץ גיסין; סע"ש 13911-09-16).
2. ביום 26.9.16 ניתנה החלטת בית הדין האזורי לפיה על המבקשת להגיש כתב הגנה "עד ליום 13.10.2016 (טרם פגרת סוכות)". משלא הוגש כתב הגנה במועד הגיש המשיב ביום 19.10.16 בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה. ביום 26.10.16 הגיבה בא כוח המבקשת לבקשת המשיב בה הסבירה כי מפאת טעות לא הוגש כתב ההגנה במועד, וחזרה וביקשה ארכה להגשת כתב ההגנה מחמת עומס עבודה, תקופת החגים והיעדרות חלקית מעבודתה מאחר שלא חשה בטוב.
3.בהחלטתו קבע בית הדין כך:
"החלטתי מיום 26.9.2016 היתה, לעניות דעתי, ברורה, משמע: נקבע כי הנתבעת תגיש כתב הגנה עד ליום 13.10.2016 וזאת על מנת לאפשר לצדדים להערך לדיון קדם המשפט ולהשלים את ההליכים המקדמיים (החלפת תצהירי גילוי מסמכים ועיון במסמכים והגשת בקשות מקדמיות) זמן מספיק לפני קיומו של הדיון.
ככל שסברה הנתבעת כי נפלה שגגה מלפני, היה מקום כי תגיש בקשה להבהרה או לתיקון טעות וכך היה מתגלה לה, כי המועד שנקבע אינו בבחינת טעות.
אלא, הנתבעת עשתה דין לעצמה ובחרה שלא להגיש את כתב ההגנה אלא להגיש בקשה זו.
ניתנת לנתבעת ארכה קצרה ואחרונה להגשת כתב ההגנה מטעמה עד ליום 2.11.2016. ככל שלא יוגש כתב הגנה במועד זה ינתן פסק דין בהעדר הגנה.
ככל ויוגש כתב הגנה, ישלימו הצדדים את הליכי הגילוי והעיון במסמכים, לרבות הגשת בקשות מקדמיות ככל שתהיינה, עד ליום 30.11.2016.
בשל מחדלה הנזכר של הנתבעת בשלו נדרש התובע להגשת בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה ולהגשת התגובה לבקשתה של הנתבעת, אני מטילה עליה הוצאות בסך של 2,000 ש"ח אשר ישולמו לתובע בתוך 30 ימים מהיום."
4.בבקשתה טוענת המבקשת כנגד חיובה בהוצאות המשיב בסך 2,000 ש"ח. באת כוחה של המבקשת מפרטת את השתלשלות העניינים בתיק בית הדין האזורי, וטוענת כי לא הגישה כתב הגנה בשל טעות משרדית ואי הבנה, מאחר שסברה בטעות כי המועד להגשת כתב ההגנה הוארך עד ליום 13.11.16. הטעות התגלתה למבקשת רק לאחר שהוגשה הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, ולכן, לא יכלה להגיש קודם לכן בקשה להבהרה או לתיקון. עוד מציינת המבקשת כי המשיב הסכים בשעתו לארכה שביקשה. מאחר שמדובר בטעות כנה שאינה נובעת מזלזול או בעשיית דין עצמי, טוענת המבקשת כי חיובה בהוצאות אינו סביר ואינו צודק, כל שכן, בסכום הגבוה שנפסק.
5.לאחר שעיינתי בהחלטת בית הדין האזורי, בבקשה למתן רשות ערעור על נספחיה ובמסמכים הרלוונטיים בתיק בית הדין האזורי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי לבקש את תגובת המשיב.
6.בית דין זה עמד לא אחת על הכלל כי ערכאת הערעור לא תתערב בהחלטותיה של הערכאה הדיונית שעניינן הוצאות משפט, אלא במקרים חריגים בלבד (בר"ע (ארצי) 168/09 פופקוב יורי - פתרון ר.ש.ת. בע"מ ניקוי ואחזקת שטיחים וריפודים (15.3.09) בפסקה 7י' וההפניות שם; בר"ע (ארצי) 27515-09-15 סמוק מיט בע"מ - אביב סריג (11.11.15) בפסקה 5 וההפניות שם, להלן עניין סמוק מיט). במסגרת החלטתו בעניין סמוק מיט הפנה בית דין זה לפסיקת בית המשפט העליון בפרשת סיעת "ביאליק 10", בה קבע בית המשפט העליון כך: "בתי משפט שלערעור מתייחסים במורת רוח לערעורים העוסקים אך ורק בסוגיית ההוצאות שהשיתה הערכאה הדיונית. לא אחת נקבע כי רק במקרים חריגים תתערב ערכאת הערעור בפסיקת הוצאות ... עמדה זו של ערכאות הערעור נובעת מכך שלערכאה הדיונית ניתן שיקול דעת רחב ואף רחב מאוד בשאלה מה סכום ההוצאות ושכר הטרחה שיושת על בעל הדין שהפסיד בדינו ... . העניין פשוט וברור: הערכאה הדיונית היא זו שבפניה נשמע ההליך, והיא זו המודעת לדרך התנהלותם של בעלי הדין וליתר הגורמים המשפיעים על קביעת שכר הטרחה וההוצאות. ... בעל דין שאינו נוהג באופן יעיל וגורם להארכה שלא לצורך של ההליך, עלול למצוא עצמו נושא בשכר טרחה בשיעור גבוה מן המקובל, אם הפסיד בסופו של יום" (ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", פ"ד ס(1) 391, 395 (2005); והשוו: בר"ע (ארצי) 14076-05-15 Bunlai phaderm - ניראור ניהול מסעדות בע"מ (21.9.15) וההפניות שם).