בר"ע 10658-08-14.שמואל יונס נ' מבקר המדינה ונציב קבילות הציבור

הנשיא יגאל פליטמן

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (השופטת שרה מאירי; סע"ש 29025-02-14) מיום 31.7.14, בה נדחתה בקשת המבקש למתן סעד זמני שיורה למשיב (להלן - מבקר המדינה או המשיב) שלא לערוך בעניינו הליך של שימוע לפני פיטורים, שלא לדון ושלא להחליט בנושא פיטורי המבקש, עד להכרעה בתביעת המבקש.

רקע הדברים

2. מהעובדות הלכאוריות עולה כי המבקש, מר שמואל יונס (להלן - המבקש), מועסק במשרד מבקר המדינה החל משנת 1980. בתחילה שימש המבקש כעובד ביקורת והחל משנת 1984 שימש, במשך כעשר שנים, כעוזר למנהל הכללי. בשלהי שנת 1994 נבחר המבקש לתפקיד סמנכ"ל המשרד, ובהמשך נבחר לתפקיד המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה.

    

3. ביום 30.12.13 שלח מנכ"ל משרד מבקר המדינה, מר אלי מרזל (להלן - המנכ"ל), מכתב בן 45 עמודים, למבקר המדינה, נושא כותרת "המלצה לפעול לפיטורים מחמת אי התאמה - משנה למנכ"ל (מינהל) מר שמואל יונס" (להלן - מכתב המנכ"ל). מכתב זה, להמלצת פיטורים, נסמך על שני נימוקים עיקריים: נימוקים הנוגעים לכשלים מקצועיים בעבודת המבקש וכן נימוקים הנוגעים להתנהלות אישית של המבקש ולקשיים בקיום יחסי עבודה תקינים עימו. ביום 2.1.14 שלח מבקר המדינה למבקש מכתב אשר עניינו "המלצת המנכ"ל לשקול פיטוריך בשל אי התאמה". במכתבו הבהיר מבקר המדינה כי יגבש החלטתו לאחר שהמבקש ישמיע טענותיו בכתב, וזאת עד ליום 22.1.14. עוד נכתב כי המבקש יוכל להשלים טיעונו בעל פה ולהיות מיוצג על ידי בא כוחו במעמד השימוע. ביום 21.1.14 שלח המבקש מכתב, באמצעות בא כוחו, בו טען כי מבקר המדינה נעדר סמכות לערוך שימוע ולהחליט בעניין פיטוריו, בין היתר בשל מניעה אישית, נוכח חשיפת ליקויים ושחיתות על ידי המבקש ובשל הבעת דעה מוגמרת מצד מבקר המדינה בעניין המבקש. במכתב מבקר המדינה, באמצעות סגן בכיר ליועצת המשפטית למבקר המדינה, עו"ד מנשה אילני (להלן - עו"ד אילני), מיום 29.1.14, ניתנה למבקש אורכה להגשת טיעוניו בכתב עד ליום 14.2.14.

    

4. ביום 13.2.14 הגיש המבקש כתב תביעה לבית הדין האזורי ובקשה למתן סעד זמני במעמד צד אחד. בבקשתו למתן סעד זמני טען המבקש כי מכתב מבקר המדינה מיום 2.1.14 וההודעה על כוונה לפטרו באו לעולם נוכח עמדת המבקש לחקור חשדות לניגוד עניינים וכן לאור טענות המבקש בנוגע להתנהלות הבלתי תקינה של המשיב. המבקש טען כי ביום 7.1.14, לאחר שנוכח כי תלונותיו אינן זוכות למענה במשרד מבקר המדינה, פנה באמצעות בא כוחו, במכתב ליועץ המשפטי לממשלה.

    

5. למבקש שלוש טענות עיקריות לפיהן, לסברתו, המשיב מנוע מלקיים בעניינו הליך שימוע: האחת - למבקש הגנה מפני פיטורים בשל חשיפת ליקויים ושחיתות. לטענת המבקש, ההודעה מיום 2.1.14 על זימונו לשימוע ניתנה זמן לא רב לאחר שהצביע במכתביו למשיב על ליקויים חמורים המגיעים כדי שחיתות, לכאורה, בכל הנוגע למכרז פרויקט הקמת מבנה המשרד בקרית הלאום (להלן - הפרויקט). לטענת המבקש, הרקע לפיטוריו נעוץ בחשיפת ליקויים חמורים בהתנהלות מבקר המדינה. המבקש הדגיש כי הוצע לו קידום בתפקיד כחצי שנה עובר למכתבו, במהלך יוני 2013 (להלן - הקידום). המבקש טען כי בכל שנות עבודתו הרבות לא נשקלה האפשרות לפטרו; השנייה - מניעות המשיב מלקיים שימוע למבקש מחמת מעורבות אישית וניגוד עניינים. המבקש טען כי קיום שימוע על ידי המשיב, בנסיבות בהם המבקש הציג טענות כנגד המשיב בפני היועץ המשפטי לממשלה - אינה ראויה; השלישית - מניעות המשיב מלקיים שימוע מחמת הבעת עמדה מוגמרת בעניין אי התאמת המבקש. כפי העולה ממכתב מבקר המדינה מיום 24.11.13 (להלן - מכתב מבקר המדינה), לפיו המבקש אינו מתאים לשמש עוד בתפקיד המשנה למנכ"ל. בנסיבות אלה, כך לטענת המבקש, יהיה זה בלתי אפשרי שהמשיב יוכל לנהל השימוע בנפש חפצה ובלב פתוח. אשר למאזן הנוחות טען המבקש כי דחיית בקשתו מייתרת את הדיון בתביעתו, שעיקרה הינה מתן צו המונע מלקיים בעניינו שימוע לפני פיטורים. לכן דחיית הבקשה תוביל לכך שלא יהיה טעם בבירור התביעה. בנוסף, המבקש צפוי להינזק באופן אישי משלדידו הליך השימוע יהיה למראית עין וכי קיימת סבירות גבוהה שהדבר יוביל לפיטוריו. לפיכך צפוי למבקש ולמשפחתו נזק בלתי הפיך. זאת לעומת הנזק הצפוי למשיב, שלא קיים כלל ובוודאי אינו מגיע לנזק שצפוי להיגרם למבקש.