בר נ' גליקליך

פסק דין

בפני תביעה ע"ס 5,225 ₪. סכום אשר נטען לטענת התובע כהלוואה לנתבעת כפועל יוצא של קיומה של מערכת יחסים בניהם.

התובע מתאר כי נלווה עם הנתבעת כאשר ביקשה לשפר תנאי החזר הלוואה לבנק ועל מנת לעזור לה מסר לה באותה עת סכום של 5,000 ₪ 1,000 ₪ ממנו במזומן ו- 4,000 ₪ נוספים נמשכו באותו מעמד מהבנקט.

התובע צירף לכתב התביעה העתק מדף החשבון, המצביעה על משיכה של 4,000 ₪.

הנתבעת בעדותה בפני העידה כי: "זה לא ש אני לא אמרתי שאני לא צריכה להחזיר את הכסף אני אמרתי שאני לא יכולה".

למעשה עדות זו יחד עם האמור בכתב הגנתה מצביע על כך אין לנתבעת עילת הגנה כנגד התביעה וכי הנתבעת חבה בהחזר הסכום לתובע.

התובע אינו חייב לפרוס את הסכום אשר ניתן לנתבעת כהלוואה בשיעורי תשלומים כמבוקש ע"י הנתבעת ובין השאר כמפורט בסעיף 5 לכתב הגנתה.

אשר על כן, הנני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 5,225 ₪ כמפורט בכתב התביעה תוך 90 יום מהיום.

סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה ממועד התשלום ועד התשלום בפועל.

ניתנה והודעה היום י"ח אב תש"ע, 29/07/2010 במעמד הנוכחים.

לימור בן-שמן, שופטת

הוקלד על ידי: רעיה שוקרי