בר לב נ' קופת חולים מאוחדת נתניה ואח'

פסק דין

1.ביום 11.10.12 חשה התובעת שלא בטוב ופנתה טלפונית למוקד הנתבעת 1 ובקשה פגישה עם רופא המשפחה שלה, הנתבע 2. נאמר לה להגיע לקליניקה של הנתבע 2 בשעה 16:00.

אולם כאשר התייצבה במקום, הקליניקה הייתה סגורה.

התובעת פנתה למשרד הנתבעת 1 וטענה שהיא זקוקה לטיפול דחוף ונאמר לה שאין תור פנוי לרופא באותו היום. במהלך שיחות התובעת , לדבריה, מנהל המשרד הביע פליאה על כך שקליניקת הנתבע 2 סגורה באותו היום.

בסופו של דבר התאפשר לתובעת לראות רופא באותו יום בשעה 18:40 (ד"ר דוריאן) אשר שלח אותה לבצע בדיקות דם. כעבור מס' ימים ב- 14.10.12, התייצבה התובעת בקליניקה של הנתבע 2, על מנת לקבל תוצאות בדיקות הדם ולהמשך טיפול.

2.באשר למה שמתרחש באותו מפגש לכל צד גרסה משלו- גרסאות שונות לחלוטין.

לדברי התובעת, הנתבע 2 קיבל אותה בכעס רב, והתלונן בפניה שבגללה נאלץ לעבור שימוע בקופה ו"עשיתי בלגן ביום חמישי בקופה", לדבריה הנתבע 2 טען שבאותו יום שבו הקליניקה הייתה סגורה היה חולה וביקש ממנה לחתום על מכתב התנצלות והחל להכתיב לה את הנוסח ולדברי התובעת:

"באמצע נאמר לי שתדעי לך שהיום בבוקר אמרתי שאני לא רוצה לראות את הפרצוף שלך כאן אם את לא רושמת המכתב"..(עמוד 2 שורות 3-5).

התובעת עזבה מבלי לחתום על המכתב, ולדבריה הנתבע 2 סירב לספק לה את תוצאות בדיקות הדם.

3.ניכר הדבר שהתובעת טוענת שהייתה חולה מאוד באותם ימים ונזקקה לטפול באופן דחוף ולכן טוענת שהנתבעת 1 לא קיימה את חובתה כלפיה לספק טיפול מתאים.

באשר לנתבע 2, התובעת מתלוננת על התנהגותו הבלתי הולמת ובלתי מקצועית.

אם כי יש לציין שלדבריה לא חזרה התובעת לקבל טיפול אצל הנתבע 2 או אצל כל רופא אחר בקופה מאז האירוע עד עצם היום הזה.

עובדה זו אינה מתיישבת עם טענתה שהייתה זקוקה לטיפול דחוף באותו יום.

"מאז לא פניתי לקופה..אני בטראומה" (עמ' 2 שורה 13).

בהסתמך על העובדות האמורות התובעת עותרת לסכום של 30,000 ₪.

4.עמדת הנתבעים היא שהתובעת קיבלה טיפול רפואי שהיה דרוש לה ב- 11.10.12. התובעת לא הייתה זקוקה לטיפול חירום או דחוף.

דובר במקרה של אנמיה, וזאת לפי בדיקות הדם וההיסטוריה הרפואית של התובעת. לטענת הנתבע 2 באותה שעה שהתובעת התייצבה בקליניקה שלו ביום 11.10.12 היה בכנס רפואי. לדבריו, לא קובעים תור אצלו באמצעות המוקד, אלא הוא עובד בצורה "תור חי", הקליניקה פתוחה מ- 08:00-13:00 ומ- 16:00-18:45 והחולים באים ומחכים לטיפול.

"אני לא עובד מול מוקד". אם כי הנתבע 2 לא פוסל את האפשרות שהתובעת ביררה במוקד מתי הקליניקה פתוחה ואז נאמר לה משעה 16:00.

לדבריו, דווח לקופה על סגירת הקליניקה באותו יום. הנתבע 2 שמע ביום א' ממטופלת אחרת שלו "שמישהי עשתה מהומה ביום חמישי בערב. היא קיללה אותי והוציאה דיבה רעה" (עמוד 2 שורות 23-24).

לדברי הנתבע 2: "עברתי מסלול של פקידות שנכחו שהיא צעקה וקיללה".