בקשת רשות לערער על קביעות ערכאות השלום והמחוזי, לפיהן אין המבקשים זכאים לסעד זמני האוסר על המשך קיום הליכי מימוש המשכון והמשכנתא.

1. המבקשים הגישו בבית משפט השלום בתל-אביב תביעה כספית כנגד הבנק המשיב. בתביעתם
טענו כי המשיב פעל בחשבון ניירות הערך שניהלו אצלו בחוסר סבירות וברשלנות ובשל
פעולות אלה נרשמה להם יתרת חובה בחשבון ונגרמו להם נזקים פיננסיים. עם הגשת התביעה
הגישו המבקשים גם בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד מימוש משכנתא ומשכון שהמבקשים עשו
לטובת המשיב להבטחת יתרת החובה שבחשבון. בית משפט השלום דחה את הבקשה למתן הצו
הזמני בקובעו כי המבקשים לא העלו כל טענה כנגד תוקפם של המשכנתא ושטר המשכון. בית
המשפט הוסיף וקבע כי "המשכנתא מהווה למעשה ערובה אוטונומית לקיומו של חוב ועל בית
המשפט לדאוג כי מעמדה של המשכנתא כבטוחה עדיפה, הניתנת למימוש מהיר, כמו ערבות
בנקאית - לא יפגע."

המבקשים פנו לבית המשפט המחוזי בבקשה לרשות לערער. בבקשה נטען כי לא ניתנה להם
הזדמנות הוגנת להגיב לתשובת המשיב לבקשה למתן צו עיכוב ביצוע זמני כאמור בתקנה 241
לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, וכי לא ניתנה להם ההזדמנות לחקור את