בקשת בגירה מאומצת לאתר את אמה הביולוגית ולעיין לשם כך בפנקס האימוץ

1. בפני בקשת המבקשת – בגירה מאומצת, לאתר את אמה הביולוגית ולעיין לשם כך בפנקס האימוץ.

2. המבקשת, כיום אישה נשואה בשנות הארבעים לחייה ובעלת משפחה, נמסרה לאימוץ  בינקותה בשנת 1969, עת אמה הביולוגית היתה קטינה.

3. המבקשת פנתה לראשונה בבקשה לבית המשפט בשנת 1998 לקבלת פרטים אודות אמה הביולוגית ובבקשה לעיון בתיק האימוץ. בטרם הוגשה הבקשה לביהמ"ש, קדמה פניה של המבקשת באמצעות ב"כ דאז עו"ד מלכיאלי, לשירות למען הילד.

4. ביהמ"ש אשר ביקש ליתן מזור לנפשה של המבקשת,  תוך כיבוד רצונה של האם הביולוגית , הורה בהחלטותיו משנת 1998 על קבלת תסקיר מעו"ס לחוק האימוץ אשר יבחן את עמדת האם לבקשה, ואף הורה לעו"ס להפנות לאם הביולוגית מכתב אשר נכתב על ידי המבקשת והכולל מספר שאלות אשר הופנו לאם.

5. נוכח החלטת ביהמ"ש, יצרה העו"ס לחוק האימוץ קשר עם אמה הביולוגית של המבקשת, והקריאה בפניה את מכתבה של המבקשת.

בהודעתה מיום 25/5/98 ציינה העו"ס לחוק האימוץ , בין היתר, כי האם הביולוגית השיבה על שאלותיה של המבקשת והן נכתבו על ידה. כמו כן ציינה העו"ס כי האם הביולוגית ביקשה כי המבקשת " תניח לי, ושיהיה לי שקט עד שאמות. אני מאחלת לה בריאות נחת ושקט בחייה...", ובסיום אף חזרה על הפחד שלה מההליך המתקיים.

6. ביום 24/6/98 הודיעה המבקשת כי נוכח הודעת העו"ס לחוק האימוץ, ולאור התנגדותה הנחרצת של האם הביולוגית לפגוש אותה, בשלב זה, היא איננה מעוניינת לכפות את עצמה על האם מלבד רצונה לדעת את שמה הפרטי של האם.

7. בהחלטת ביהמ"ש מיום 15/9/98, ונוכח עמדת המדינה ועו"ס לחוק האימוץ כי אין מניעה למסור למבקשת את שמה הפרטי של האם, הורה ביהמ"ש כי שמה הפרטי של האם הביולוגית ימסר  למבקשת באמצעות באת כוחה דאז- עו"ד מליץ.

בהחלטה נוספת מיום 21/10/98 הורה ביהמ"ש על סגירת התיק.