בקשה לצו מניעה זמני האוסר טיפול בחשמל בחולה פסיכיאטרית

לפני בקשה לצו זמני האוסר לבצע במבקשת, הנתונה באשפוז כפוי לפי חוק לטיפול בחולי נפש, טיפול בנזע חשמלי.

הבקשה הוגשה אתמול, במקביל להגשת תובענה. הדיון נקבע להיום.

הצעתי לצדדים להסכים למתן פסק דין על יסוד החומר שלפני והטיעונים שנשמעו, אולם המשיבים התנגדו לכך, ולכן אין מנוס מהכרעה נפרדת בבקשה לסעדים זמניים.

השאלה אותה מעוררת התובענה היא שאלה נכבדה. החוק לטיפול בחולי נפש מאפשר באופן ספציפי כפייה טיפולים ב נזע חשמלי בחולה הנתון באשפוז כפוי בהתקיים התנאים המפורטים בפרק ה לתקנות טיפול בחולי נפש תשנ"ב - 1992 , ה מסדירים את נושא ה טיפול ב נזע חשמלי בחולי נפש הנתונים באשפוז כפוי, ומבטיחים כי טיפול כזה יינתן רק אחרי דיון והחלטה של צוות של שלושה רופאים , הכולל את מנהל בית החולים בו החולה מאושפז או סגנו , מנהל המחלקה בה החולה מאושפז או מנהל המרפאה שבה מטופל החולה או ממלא מקומו. התקנות אינן קובעות אמות מידה להפעלת הסמכות ועוסקות רק בדרך קבלת החלטה ובדרך הביצוע של הטיפול.

המבקשת טוענת, באמצעות באת כוחה' כי השימוש בסמכות האמורה צריך להיות מוגבל למקרים בהם טיפול בנזע חשמלי נדרש באופן מידי כדי למנוע סיכון מידי לחולה או לסביבתו, כך בהתחשב בתכלית החוק לטיפול בחולי נפש, ובמיוחד לאור הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

חוק היסוד אמנם נחקק מאוחר לחוק לטיפול בחולי נפש, ולא בוטל על ידו, אולם כפי שנקבע בפסיקה, חוק היסוד משליך גם על פרשנותם של מעשיי חקיקה שקדמו לו.

ההכרעה במחלוקת בין הצדדים אינה פשוטה כלל ועיקר, ומאחר והחלטה זו מוגבלת לדיון בצו הזמני, לא אנסה לקבוע מסמרות, ואסתפק בכך שאומר שהבעיה נכבדה וקשה, ואין לומר שהתובענה חסרת סיכויי הצלחה מכל וכל.

במצב דברים זה, ההכרעה תיפול על פי מאזן הנזקים.

מהדברים ששמעתי בחקירתו של פרופ' ברק  ומכלל החומר שלפני, עולה כי לא צפוי סיכון מיידי ממתן הצו המבוקש, לא למבקשת ולא לסביבתה.

בנסיבות אלו נראה שהמאזן נוטה לטובת מתן הצו המבוקש.

אשר על כן אני נעתר לבקשה.

התיק ינותב לכב' השופט גדעון גינת.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ו ' תשרי תשע " ב , 04/10/2011 במעמד הנוכחים .