בקשה לפסילת מומחה, שמונה על ידי בית המשפט ומנוי מוחה אחר תחתיו, ולחלופין מינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט

1. המבקש נפגע בשתי תאונות דרכים, בעקבותיהן הוגשו על-ידו שתי תובענות נפרדות )ת"א
1425/98 ות"א 1421/98(, שהדיון בהן אוחד. לבקשתו מונה מומחה רפואי בתחום
הפסיכיאטרי, אשר בדק אותו ביום 29.4.99, והגיש את חוות-דעתו. לפי המפורט בחוות
הדעת, הרי למרות שבתאונה הראשונה התובע לא נפגע גופנית, הוא נותר "עם פגיעה נפשית
קשה שגרמה להתפתחות תיסמונת בתר חבלתית חמורה" )פרק ה"דיון" בחוות הדעת(. מצבו
השתפר במעט, אולם התאונה השנייה גדעה את ההטבה. בסטטוס הפסיכיאטרי נרשם שם, בין
היתר, כי אצל המבקש "קיים אי-שקט פסיכומוטורי בולט" והוא מצוי ב"דכאון וחרדה בעוצמה
בינונית". בשל הפגימות האמורות קבע המומחה לתובע נכות פסיכיאטרית לצמיתות, בשיעור
של %19.25, לפי החלוקה כדלקמן: %15 עבור התאונה הראשונה ו%15- עבור התאונה השנייה.

2. מיד בסמוך לאחר הגשת חוות הדעת, עתר המבקש למנות מומחה רפואי נוסף באותו התחום
)בש"א 2886/99(. טענותיו כלפי חוות הדעת התמקדו, באי ההתאמה בין קביעות המומחה
בחוות הדעת )פגיעה נפשית קשה ודיכאון וחרדה בעוצמה בינונית(, לבין סעיפי הפגימה
נושא הנכות; וכן באי התאמה בין שיעור הנכות כפי שנקבע על-ידו, לבין שיעור הנכות
שנקבע במל"ל: %50 נכות פסיכיאטרית. עוד צוין באותה בקשה, כי בחוות-דעתו, המומחה גם