בקשה לביטול צו ירושה

רקע עובדתי

משפחה עלתה מאתיופיה וכללה סבתא עם שלש בנות ובן וכן נכד ונכדה קטינים, ילדים של בת נוספת שנפטרה באתיופיה. לאחר שעלו ארצה היתומים עם אחת הבנות (דודה) שטיפלה בהם, החליטו הרשויות במדינת ישראל להוציא את הנכד והנכדה מרשות הבת (הדודה) עקב סיבות כלכליות ולהעביר אותם לרשות הסבתא שתטפל בהם, הסבתא קיבלה את היתומים וגידלה אותם, וכן הסבתא קיבלה דירה מטעם המדינה ובה התגוררה עם היתומים.

בתאריך ה' בשבט התשע"ה (5 בינואר 2015) נפטרה הסבתא, הנכדה עזבה את הבית (כיום נשואה עם ילדים) והנכד נשאר לגור בבית.

בתאריך ח' באייר התשע"ה (28 באפריל 2015) הגיעה המשפחה לבית הדין וחתמו שמקבלים את סמכות בית הדין לדון בעיזבון וביקשו לחלק את הכסף שווה ביו כולם ואת הדירה לתת לנכד הגר שם לאחר מות הסבתא, ביה"ד ערך הקנאות כנדרש ע"פ דין תורה.

בתאריך י"א באייר התשע"ה (30 באפריל 2015) מוציא ביה"ד צו ירושה בעניין עיזבון הסבתא ומחלק את הכספים שווה בין הבנות והבן והנכדים, וכותב: "הדירה שבעיזבון המנוחה תירשם ע"ש הנכד."

בתאריך י"ד בסיון התשע"ה (01 ביוני 2015), הוגשה בקשה לביה"ד לביטול צו ירושה, העילה – מתוך כתב התביעה:

לא הבנו, תרגמו לנו לא נכון, אנחנו לא מבינות עברית, לא רצינו לתת את הבית לנכד [...] רצינו רק שיגור שם, אבל לא שיירש את הבית, אנו מבקשות דיון דחוף [...] ומבקשות לפנות אותו מהדירה של המנוחה [...].

ביה"ד קבע מועד לתאריך ח' בתמוז התשע"ה (25 ביוני 2015), ונצטט מתוך הפרוטוקול מדברי הנכדה, בתה של אחת הבנות מתרגמת:

היתה כאן טעות, והם רוצות ביטול על זה שהוא יירש את הדירה, הם לא הבינו מה שתרגמו להם.

ביה"ד: איפה האח שלכם? האם הוא מסכים לזה?

ביה"ד: "והאחיין [...] הוא מסכים לזה?

תשובה: לא, הוא רוצה את הדירה לעצמו, הוא אפילו לא מוכן לתת להם להיכנס.

ביה"ד: אנו חייבים שיבוא גם האח שלכם וגם האחיין.

ביה"ד קבע מועד נוסף לדיון לתאריך י"ב בתמוז התשע"ה (29 ביוני 2015) וביה"ד הורה למזכירות להזמין את האח והאחיות ואת הנכד, ונצטט מהפרוטוקול מתוך דברי הבן:

אני רוצה לתת את החלק שלי לנכד [...].

הבנות אומרות: אנו רוצות למכור את הבית ולהתחלק בכסף.

ביה"ד: אנו נדון בסוגיה זו ותינתן החלטה.

בתאריך ח' בשבט התשע"ו (18 בינואר 2016), התקיים דיון נוסף, לשאלת ביה"ד עונה הנכד: