בקר נ' עיריית ראשון לציון ואח'

החלטה

1.העירייה הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף.

2.רקע

א.התובעת הועסקה ע"י העירייה מיום 5/11/79 ועד 31/10/09.

ב.במהלך שנת 1999 עברה התובעת לתפקיד חדש, בעל הגדרת תפקוד ומהות שונים, שעות עבודה שונות ואף מיקום שונה.

ג.בשנת 2001 הועברה התובעת לדירוג המח"ר.

ד.בשנת 2006 הוגש דו"ח של הממונה על השכר באוצר, לפיו נמצאו חריגות בשכרם של עובדי העירייה. בעקבות הדו"ח החלו בדיקות בעירייה.

ה.עניינה של התובעת נדון אף הוא, סוכם מה יהיה מעמדה והתובעת אולצה להחזיר הפרשים בגין העבר וכן קיזוזים עתידיים.

ו.לטענת התובעת, ההתייחסות כלפיה וכלפי עובדים אחרים במצבה, לא היתה שוויונית וכי העירייה הלכה לקראת עובדים אחרים אך לא הסכימה לעשות כן בהתייחס לתובעת.

ז.התובעת נאלצה להודיע על פרישתה מהעבודה, עקב הרגשת קיפוח בהשוואה לעובדים אחרים ותחושה שנעשה לה עוול.

ח.כל התשלומים ששולמו לתובעת וכן הפנסיה, משולמים לפי השכר לאחר ההפחתה, זאת במקום חישוב לפי דירוג המח"ר, שהיה לפני ההפחתה.

ט.התובעת עתרה להשבת סכומים שנוכו משכרה, עדכון השכר הקובע לפנסיה לפי השכר הגבוה בדירוג המח"ר, השלמת מענקי פרישה לפי השכר הגבוה, הימנעות מדרישה להשבת כספים בגין העבר.

4.במסגרת הבקשה לסילוק על הסף, טענה העירייה:

א.טענות התובעת הוכרעו ע"י הממונה על השכר, לאחר הליך שימוע תקין.

ב.לאחר החלטת הממונה, ביקשה התובעת לפרוש לפנסיה וועדת הפרישה לגמלאות אישרה את בקשתה.

ג.תכלית התביעה היא ניסיון לא ראוי להכשיר חריגות שכר, שלא אושרו ע"י הממונה.

ד.היה על התובעת להגיש ערעור על החלטת ועדת הגמלאות ולא לפנות בתביעה לבית הדין לעבודה.

ההליך הוגש כתביעה רגילה ולא כערעור.

ה.הזכות להשיג על החלטות הועדה התיישנה, לאור הוראות תקנות שירות המדינה (גמלאות) (המועד להגשת ערעור) תש"ל 1970, הקובעת כי המועד הוא 60 יום מיום שהגיעה ההחלטה לידיעת המערער.

ו.התביעה לסעד של מניעת השבה היא תביעה מוקדמת, שכן העירייה טרם קיימה דיונים עם העובדים שנמצאו אצלם חריגות בשכר וטרם ערכה שימועים לעובדים בעניין זה.