בקל (אסיר) נ' שרות בתי הסוהר ואח'

פסק דין

העתירה מכוונת כנגד החלטת המשיב 1 ("שב"ס") להקפיא את חופשותיו של העותר עד חודש מאי 2011. לטענת העותר ההחלטה התקבלה על רקע הפרתו את אחד מתנאי החופשה, היינו חתימה במשטרה ביציאתו מעיר מגוריו (ראשון לציון), בחודש ספטמבר 2010.

העותר טוען כי הפרת התנאי היתה בטעות ובתום לב ומתוך שהוא ביקש לחזור מן החופשה לכלא במועד ולא להסתכן באיחור בחזרה מן החופשה. העותר מדגיש כי לא היתה שום כוונה להימנע מלמלא את התנאי או להפר אותו.

באת כוח שב"ס מפנה לסעיף 1.א. של פרק יב' בפקודה מס' 04.40.00 המורה שבמקרה של הפרת אחד מתנאי החופשה שנקבעו יוקפאו חופשותיו של האסיר למשך שישה חודשים מיום זכאותו לחופשה. אותו סעיף מורה גם כי ההחלטה תתקבל רק לאחר שייערך שימוע לאסיר, ולטענת באת כוח שב"ס שימוע כזה אכן נערך, והעותר אישר את עובדת הפרת התנאי ולכן, ההחלטה, שהתקבלה לפי סעיף 1.א. הנ"ל היא סבירה ואין להתערב בה.

באת כוח שב"ס הוסיפה וציינה כי סעיף 1.ב. של פרק יב' האמור נותן בידי מפקד המחוז או סגנו את הסמכות לקצר או לבטל את תקופת הקפאת החופשות לפי סעיף 1.א. אלא שלמטרה זו צריך האסיר לפנות בבקשה אשר תישקל על פי נסיבותיה. במקרה שבפנינו לא הוגשה בקשה כזו וממילא אין החלטה הדוחה אותה.

בנסיבות אלה אני סבור כי סעיף 1.ב. הינו הליך שעל העותר לנקוט בו בטרם תינתן החלטה בעתירתו ובמובן זה העתירה היא מוקדמת מחמת כך שהעותר לא מיצה את ההליכים המוקנים לו על פי פרק יב', היינו , פנייה למפקד המחוז או סגנו בהתאם לסעיף 1.ב.

אם יפנה העותר כאמור, הוא יוכל לנסות ולשכנע כי הפרת התנאי נעשתה בתום לב וכי ראוי שעובדה זו תילקח בחשבון כשתינתן, אם תינתן, החלטה לקצר או לבטל את ההחלטה בדבר הקפאת חופשותיו.

אין צריך לומר שמי שידון בבקשה יוכל לקחת בחשבון כל נסיבה רלבנטית אחרת שתהיה דרושה כדי לקבל החלטה, כפי שאין צריך לומר שאם לאחר שתינתן החלטה יהיה העותר סבור שנפל בה פגם המצדיק התערבות של בית משפט זה הוא יוכל לשוב ולעתור כנגד החלטה כזאת.

בהתאם לכך נדחית העתירה.

ניתנה והודעה היום י"ב שבט תשע"א, 17/01/2011 במעמד הנוכחים.

אלכס קיסרי, שופט