בצלאל נ' עיריית מעלה אדומים ואח'

פסק דין

מה אחריות העירייה כלפי שחקני כדורגל במגרש כדורגל שבאחריותה, זו בתמצית השאלה הטעונה דיון והכרעה.

רקע

1.אין מחלוקת שהתובע נפצע ביום 16.10.11 במהלך משחק כדורגל בשעות הערב, במגרש השייך לנתבעת 1 ( להלן:"העירייה") והממוקם בסמוך לבית ספר "צמח השדה" במעלה אדומים.

אין גם מחלוקת שבאירוע נגרמו לתובע שברים בידו ופריקת כתף, כי ביום האירוע פנה התובע למרפאת טר"מ, גובס וטופל. לתובע לא נגרמה נכות צמיתה מהתאונה.

2.לא יכולה להיות מחלוקת שהעירייה אחראית כלפי תושבים וכלפי משתמשים במקרקעין שבאחזקתה.

מטעם הנתבעת העיד מר אבי אשכנזי, אב בית של בית הספר מזה 17 שנה. עם זאת מר אשכנזי העיד שמגרש הספורט צמוד לבית הספר וכי אין לו אחריות תחזוקתית על המגרש (ע' 21 ש' 13).

אף שמשמש מר אשכנזי כאיש קשר לעניין ביצוע חלק מהתיקונים על ידי העירייה מאחר שחלק מהתיקונים מתואמים איתו (ע' 21 ש' 23-27), היה מצופה שהעירייה תעיד מי ממחלקת האחזקה האחראי על תחזוקת המגרש, ומשלא עשתה כן העירייה יש לזקוף זאת לחובתה ולקבוע כפי שיפורט להלן שלא הוכח כי תחזוקת המגרש הייתה כנדרש וכמצופה מהעירייה.

נסיבות הפציעה

3.על נסיבות הפציעה העידו התובע וחברו מר ערן מאירי.

מעדותם עולה שהתובע נתקל במהמורה במגרש (עדות התובע ע' 8; עדות מאירי ע' 14 ש' 1-2). אמנם מאירי לא ידע להעיד על כך במאה אחוזים אך העיד שהתובע נפל בסמוך למהמורה וכי הוא לא נתקל בשחקן(ע' 13 ש' 10-11)

המהמורה האמורה היא בגודל קטן ביותר, בור בהיקף של כ-2 ס"מ שנפער במגרש. עומק הבור קטן ביותר.

מהעדויות עולה שהמהמורה נגרמה עקב שינוי מיקום השערים לפני שנים רבות ומאחר שהעירייה או מי מטעמה לא טרח למלא את הבור במילוי מתאים.

4.המסקנה שהתובע אכן נפל מהבור נלמדת מעדותו של התובע ומעדות חברו מאירי אשר העיד שהתובע סיפר לו זמן קצר לאחר הפציעה בעת שהיו השניים בטר"מ שהתובע נפל בשל המהמורה (ע' 12 ש' 23).

מדובר באימרה שנאמרה בסמוך לפציעה, בזמן אמת בעת שהשניים שהיו כבני 19 ולא ידעו מה היקף הנזק.

מאירי לא ניסה להאדיר את הנזק ואת אשמת העירייה והעיד על מה שראה ושמע בפועל בזמן אמת.

נטען כי התובע ואביו שהכירו את מר אבי אשכנזי לא התלוננו בפניו בזמן אמת על המפגע, אך לקושיה זו ניתן הסבר הגיוני והוא שמר אשכנזי לא היה אחראי על המקום וכי "מי אני שאגיד לאב הבית שיש ליקויים אני לא מוסמך על כלום" (עדות התובע :ע' 7 ש' 13; עדות אב התובע :ע' 18 ש' 20-21).

אחריות העירייה

5.היקפה של חובת הזהירות וטיב אמצעי הזהירות בהן יש לנקוט, מושפעים מכלל נסיבות העניין ומן השאלה מה הם הסיכונים הצפויים. במקרה דנן די אם נבחן את המקרה לפי המודל הנהוג של חובת זהירות (ראו למשל: ע"א 10083/04 חגי גודר נ' המועצה האזורית מודיעין (15.09.05); על הגישות השונות לעניין התרשלות תחילה ראו ע"א 3521/11 עו"ד דניאל וגנר ואח' נ' מזל עבדי ואח' (22.06.14)).

אחריות העירייה נלמדת הן מהעובדה שלאחר שהתובע התלונן על המפגע, תוקן המפגע והן מהעובדה שהעירייה ידעה על הזזת השערים וכפועל יוצא מכך, היה עליה לצפות שיישארו במגרש זיזים של שער וכי העירייה ידעה שעל הקבלן המבצע עבודות במגרש להשיב המצב לקדמותו, אלא שהעירייה לא פיקחה על כך כנדרש.