בצלאל נ' אברמוביץ

פסק דין

לפני תביעה במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת בסכום של 48,200 ₪.

על פי כתב התביעה, הנתבעת הזדהתה כבעליה של דירת מגורים הנמצאת ברחוב המרגלית 13 בגילה. התובעת שחיפשה דירה להשכרה לטווח ארוך, יצרה קשר עם הנתבעת בעקבות מודעה באתר "יד 2".

התובעת הבהירה לנתבעת כי ברצונה לשכור את הדירה לטווח ארוך והנתבעת מנגד אמרה לה שאין לה בעיה.

ביום 14.10.10, ולאחר מו"מ בו סוכמו התנאים בע"פ, נחתם הסכם השכירות.

בדירת התובעת התגורר דייר אשר אמור היה לסיים את ההסכם ביום 31.10.10 אך לאחר מו"מ עם התובעת שכלל פיצוי הולם בסך 1500 ₪ (ששולמו ע"י הנתבעת), הסכים הדייר לפנות את הדירה ביום 15.10.10 והעביר לתובעת את המפתח לדירה עפ"י הנחיית הנתבעת.

לאחר מספר ימים, במהלכם הספיקה התובעת להודיע לבעל הדירה שלה הנוכחי כי היא עוזבת, בהפתעה גמורה וללא הודעה מוקדמת ו/או סיבה, הודיעה הנתבעת לתובעת כי ברצונה לבטל את ההסכם, כנראה מאחר והנתבעת קיבלה הצעה גבוהה יותר ממה שסוכם בהסכם.

על פי כתב ההגנה, התובעת מסתירה מבימ"ש דברים מהותיים: ובכלל זה, התחייבותה להחתים ערבים וערבות אישית כתנאי מקדמי לחתימת ההסכם, התנהגות בחוסר תום לב בעת ניהול מו"מ בין הצדדים ועוד.

לבעלה של התובעת נאמר במפורש כי הנתבעת עומדת על כך שייחתם שטר ערבות ויחתמו ערבים, הנתבעת הודיעה כי היא מבקשת לדחות את חתימת ההסכם לאחר הבאת ערבים מטעמה, חתימה על ערבות בצורה מסודרת ולאחר חתונת ביתה שאמורה הייתה להתקיים בקרוב.

בעלה של התובעת הפעיל על הנתבעת "לחץ רב" והפעיל מסע שכנועים, על מנת לחתום על הסכם באופן מידי, הנ"ל אף הציג מצג שווא בנוגע לכושר השתכרותם, ואפשרותם להחתים ערבים מהימנים, תוך שעות ספורות.בנוסף הבטיח הבעל לצבוע את חדרי הדירה באופן שהנתבעת תשתתף בסכום שלא יעלה על 600-700 שקלים.

לאחר חתימה ההסכם התובעת ובעלה "שינו את עורם" באופן מפתיע, והתנהגו באופן בוטה ביותר כנגד הנתבעת, תוך דרישה לתשלום סכום של כ-1500 ₪ לטובת בעל מקצוע (צבעי). בנוסף, בניגוד למוסכם, התובעת ובן זוגה התחמקו מלחתום על שטר ערבות וסירבו להחתים ערבים מטעמם על הסכם השכירות. "בעידנא דריתחא" ציין בקול בעלה של הנתבעת כי מוטב לשוכרים שימצאו להם דירה אחרת. התובעת ובן זוגה קפצו "כמוצאי שלל רב" על דבריו של הבעל והסכימו בחפץ לב לביטול ההסכם.

התובעת מצהירה כי לו התובעת הייתה עומדת בתנאי ההסכם ומבקשת לקיים את הסכם השכירות, לא הייתה כל מניעה מצידה של הנתבעת, להשכיר לתובעת את הדירה.

ביום 03.05.11 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסכמה לפיה בית המשפט ייתן את פסיקתו לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד- 1984, על דרך הפשרה וללא צורך בהנמקה ולאחר שב"כ הצדדים יסכמו טענותיהם.

ביום 03.05.11 נשמעו סיכומי ב"כ הצדדים.

לאחר שהצדדים סיכמו טענותיהם ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובכל החומר שהוגש לבית המשפט, הנני מורה לנתבעת לשלם לתובעת סך 5,500 ₪ כסכום כולל לחיסול התביעה.

ניתן היום, ל' ניסן תשע"א, 04 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: