בפ"ת 9203-04-16 מדינת ישראל נ' מזרחי

1. נגד המשיב הוגשה בקשה לפסילתו עד תום ההליכים נגדו, זאת בגין נהיגה במהירות של 157 קמ"ש בכביש בו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש.

על פי חומר החקירה שהוצג בפניי במועד הדיון 04.05.16, המשיב הגיב לדברי השוטר שתפסו "לא שמתי לב למהירות.. לא הסתכלתי על המהירות, אני מאמין למכשיר שלך...". למשיב רישיון נהיגה משנת 1983 ועד היום צבר לחובתו 47 הרשעות, 8 בגין מהירות מהשנים 2010, 2011 ו – 2014, זאת כאשר המשיב מעיד על עצמו כי הוא נהג מקצועי ולפיכך מצופה ממנו שיקפיד על חוקי השימוש ברכב, ולמרות זאת הוא עובר פעמים רבות על אותה עבירה המסכנת את כלל ציבור המשתמשים בדרך 

בדיון הוצג לי אישור המסירה למשיב ולמרות זאת המשיב לא התייצב לדיון ולפיכך נפסל עד תום ההליכים נגדו. כעת מבקש המשיב לקיים דיון חוזר בעניינו. לאור קיומו של אישור מסירה אין חובה לקיים דיון נוסף, אולם למרות זאת בשביל לאפשר למשיב להעלות את מלוא טענותיו, קבעתי קיומו של דיון נוסף, אלא שמסתבר שהתובע אינו יכול להופיע באותו יום, זאת מכוון שהוא לא נמצא אותו יום באילת והוא התובע התעבורתי היחיד בעיר אילת. כל מחלקת התביעה של העיר אילת מתמצת בתובע האחד הזה ובמזכירה אחת שעוזרת לו מספר שעות ועקב כך אני נתקל כעניין שבשגרה במסמכים כגון הצהרת תובע, כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים, שנערכו ונחתמו על ידי תובע זה ביום שבת. לפיכך בנסיבות אלה כאשר התובע יוצא לטיול במסגרת עבודתו, לא מצאתי שום סיבה שלא להעתר לבקשתו.

אשר לנוהל דחיית דיון עליו מדבר בא כוחו המלומד של המבקש, נוהל זה נועד לשרת מטרה מסוימת: שהבקשה תהיה ברורה ותענה על כל הפרמטרים הנדרשים.

הבקשה שהוגשה לי על ידי התובע הייתה ברורה והסברתי לעיל מדוע גם לאחר שראיתי את תגובת המבקש לא השתנתה דעתי ועל כן הדיון יתקיים כפי שקבעתי, ביום 15.06.16.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"ו, 05 יוני 2016, בהעדר הצדדים.