בפ"ת 8150-11-15 מדינת ישראל נ' שופן

1. בפני בקשת המדינה להורות על פסילת רישיונו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, וזאת לפי סעיף 46 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א -1961.

2. כנגד המשיב הוגש כתב אישום לפיו ביום 7.11.15 בשעה 02:50 נהג ברכב, במהירות של 167 קמ"ש כאשר המהירות המרבית המותרת בדרך היא 90 קמ"ש. למשיב יוחסו אישומים של נהיגה במהירות מופרזת, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה ואי ציות להוראות שוטר שהורה לו לעצור, בניגוד לתקנה 23(א)(2) לתקנות התעבורה.

3. בו ביום, נפסל רישיונו של המשיב פסילה מנהלית למשך 30 ימים על ידי קצין משטרה.

4. לטענת המבקשת הקיים חשש סביר שבהעדר פסילת רישיון הנהיגה שך המשיב יסוכן שלום הציבור וקיים חשש לביטחונם של המשתמשים בדרך. מדובר בסיכון ממשי ומוחשי.

5. בבקשה צוין כי המשיב מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2012 ואין לחובתו הרשעות.

6. ב"כ המשיב חולקת על קיומן של ראיות לכאורה. לטענתה, השוטר לא ציין אם היו רכבים נוספים בכביש, שגה במספר הנתיבים ולא ציין כי כיוון את מכשיר המדידה לחזית הרכב הנמדד. עוד טוענת היא, כי לא צוין שנערכה בדיקת תאום, אין ציון של מקום ביצוע העבירה, ובכביש 1 המהירות המותרת הינה 110 קמ"ש ולא 90 קמ"ש כפי שנטען.

ממשיכה הסנגורית ומוסיפה, כי המתנדב שהיה במקום לא ציין דבר בעניין הטענה כי המשיב לא ציית להוראות השוטר ותגובתו של המשיב זהה בשני מקומות.

לעניין מסוכנותו של המשיב מציינת הסנגורית כי מדובר בחייל ללא עבר פלילי או תעבורתי, בן לאם חד הורית.

לפיכך, מבקשת בסנגורית לדחות את הבקשה או לחילופין לקצוב את תקופת הפסילה ל- 60 יום.

7. במסגרת בקשה לפסילה עד תום ההליכים על בית המשפט לבחון קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה המתוארת בכתב האישום, וכן לבחון שאלת מסוכנות נהיגתו של המשיב. הכרעה בשאלה זו תינתן לאור נסיבות האירוע עצמו ועברו התעבורתי של המשיב.