בפ"ת 8052-04-15 פרקליטות מחוז דרום שלוחת לכיש נ' פלקוביץ

בפני בקשה לפסילת רישיון נהיגה עד תום ההליכים המשפטיים.

הבקשה הוגשה בד בבד עם הגשת כתב אישום בו מיוחסות למשיב עבירות של גרם מות ברשלנות לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה, ונהיגה ללא רישיון נהיגה (מחמת אי כשירות לנהיגה על סוג הרכב בו נהג - טרקטור) בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה.

סעיף 46ב. לפקודת התעבורה קובע:

(א)הוגש כתב אישום נגד בעל רישיון נהיגה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, יורה בית המשפט על פסילתו מהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בענינו.

(ב)בטרם יורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), ייתן בית המשפט לנאשם הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, ורשאי הוא שלא להורות על פסילה כאמור, אם שוכנע, מנימוקים שיפרש, כי אין בנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור.

(ג)הורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לדחות את מועד הפסילה למועד שיקבע.

לשון סעיף 46ב' קטגורית, והעובדה שנהג גרם לתאונת דרכים שהביאה למות אדם, מקימה חזקת מסוכנות מהמשך נהיגתו טרם הרשעה, כאשר הנטל להפרכת החזקה מוטל על כתפי הנהג.

בעניינו, אין חולק על קיומן של ראיות לכאורה לביסוס האישום.

נסיבות התאונה ותוצאותיה כפי שיפורטו בהמשך וכפי שעולה מחומר הראיות, מצביעות על מסוכנות.

ואולם, ב"כ המשיב סבור כי נוכח השיהוי שחל ממועד האירוע (9.4.14) ועד למועד הגשת כתב האישום והבקשה (28.4.15), מפריך את המסוכנות מנהיגתו של המשיב, שכן ממועד תום 90 ימי הפסילה המנהלית אשר הושתו עליו ע"י קצין משטרה הוא חזר לאחוז בהגה .

ב"כ המשיב הפנה לבש"פ 2327/08 בש"פ 2327/08 ליפשיץ נ' מ"י, הש' י. דנצינגר, (23.3.08), ולעפ"ת 37208-12-14 בן שושן נ' מ"י, כב' הש. א' טובי (05.01.15).

עוד סבור ב"כ המשיב, כי עברו התעבורתי של המשיב מלמד כי המשך נהיגתו לא מסכנת את הציבור. הוסיף ב"כ המשיב וטען כי התאונה לא נגרמה בשל חוסר מיומנות אלא בשל חוסר תשומת לב של המנוח.

ב"כ המשיב היפנה לרישיון נהיגה לטרקטור שקיבל המשיב לאחר מועד האירוע (מש' 1). ב"כ המשיב טוען כי העובדה שהמשיב הוציא רישיון נהיגה לטרקטור ללא קושי, מצביעה כי אין צורך להוכיח כישורים מיוחדים לנהיגה בטרקטור.

עוד נטען ע"י ב"כ המשיב כי במהלך הנהיגה עובר לתאונה, המשיב נהג במיומנות מלאה, ועשה כל שניתן ביכולתו לעשות כדי למנוע את התאונה.

ב"כ המשיב טוען כי אין מקום לבסס פסילה בשל זה של ההליך בנימוק שקיימת אפשרות להרשעה, ומכל מקום אין להיענות לבקשה לפסילה עד תום ההליכים, הואיל ופסילה אינה מקדמה על חשבון עונש.