בפ"ת 7362-12-16 מדינת ישראל נ' רוחאנא

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות. על פי המתואר בכתב האישום, ביום 26.11.16, בשעה 01:20, נהג המשיב ברכב פרטי מסוג "הונדה" ברחוב חורב 24 בחיפה, בהיותו שיכור, בכך שסירב לתת דגימת אוויר נשוף לפי דרישת שוטר.

יחד עם הגשתו של כתב האישום, ביקשה המאשימה את פסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. לטעמה של המאשימה, יש לה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב (סעיף 2 לבקשה), וחומרת העבירה מצדיקה את פסילת רישיון נהיגתו של המשיב (סעיף 3 לבקשה).

כדי לתמוך בבקשה, היפנתה המאשימה לדברים שנאמרו ברע"פ 8135/07 גורן נ' מדינת ישראל (11.2.09), שם תיאר בית המשפט את הנוהג שיכור כמכונת מוות נעה; לרע"פ 6439/06 קריטי נ' מדינת ישראל (19.10.06), שם נקבע כי יש להעניש בחומרה נהגים הנתפסים כשהם נוהגים בשכרות (סעיף 5 לבקשה); וכן לבש"פ 8635/08 בלנקין נ' מדינת ישראל (26.10.08), בעניין העדפת האינטרס הציבורי על האישי (סעיף 6 לבקשה).

מהנתונים המצויים בפניי עולה כי המשיב נוהג משנת 2000 (קרי, כ-17 שנים).

לחובתו של המשיב 24 הרשעות קודמות, הכוללות עבירות של נהיגה בקלות ראש, נהיגה ללא רישיון רכב, אי ציות לתמרור, שימוש בטלפון בזמן נהיגה ועבירות מהירות שונות.

המשיב יליד שנת 1980, כבן 36 שנה.