בפ"ת 5781-02-16 מדינת ישראל נ' טלמור

בפני בקשה להארכת פסילה מנהלית עד תום ההליכים לפי סעיף 47 ו - 50 לפקודת התעבורה {נוסח חדש}תשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה").

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים בפניי ביום 30/3/16 בנוכחות המשיבה ולאחר עיון בחומר החקירה שהועבר לעיוני החלטתי להיעתר לבקשה ולהאריך את הפסילה המנהלית , תוך שאני קוצבת אותה לתקופה של 4 חודשים ממועד תחילת הפסילה המנהלית.

נגד המשיבה הוגש כתב אישום מתוקן ביום 18/2/16 בגין נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה. (להלן: "כתב האישום").

על פי הנטען בכתב האישום המשיבה נהגה ברכב ביום 12/2/16 שעה 01:37 לערך בת"א, ברח' קרליבך ונעצרה על ידי שוטרים לביקורת.

למשיבה היה ריח אלכוהול חזק מפיה, היא התנדנדה בעמידה, נכשלה במבחני המאפיינים ובבדיקת הנשיפה ונמצאו אצלה 600 מ/ג אלכוהול לליטר אויר נשוף.

ביום 12/2/16 ניתן כנגד המשיבה צו פסילה מנהלית למשך 30 יום ובבקשתה מיום 18/2/16 עותרת המבקשת לפסילה עד תום ההליכים ואף מעבר לשישה חודשים.

בבקשתה טוענת המבקשת כי לאור חומרת העבירה המיוחסת למשיבה, עברה התעבורתי ובהתחשב בכמות האלכוהול שנמדדה, המשך נהיגתה בכביש מהווה סכנה למשתמשים בדרך, תוך שהיא מציינת בבקשה כי המשיבה נוהגת משנת 2000 ולחובתה 5 הרשעות בתעבורה ובהן שימוש בפלאפון בעת נהיגה ומהירות מופרזת(עבירה חוזרת).

עובר לדיון מיום 30/3/16 נתנה ב"כ המשיבה הסכמתה להארכת הפסילה עד להחלטה אחרת.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 30/3/16 חזרה המבקשת על טיעוניה בבקשה והדגישה את כמות האלכוהול הגבוהה והמסוכנות בנהיגה בשכרות.