בפ"ת 4851-05-16 מדינת ישראל נ' קובס

בפני בקשה לפסילת המשיב מלהחזיק ברישיון נהיגה עד תום ההליכים על פי סעיף 46 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של: נהיגה במהירות העולה על המותר ונהיגה בשכרות בריכוז של 540 מיקרוגרם אלכוהול.

המבקשת טוענת כי מדובר במשיב שמחזיק ברישיון נהיגה משנת 2011, נעדר הרשעות קודמות, אולם חומרת העבירות ושילובן מעידות על סיכון ביטחון הציבור והמשתמשים בדרך.

על כן, מבקשת המבקשת לפסול את המשיב עד תום ההליכים.

ב"כ המשיב מסכים לקיומן של ראיות לכאורה לצורך הבקשה, ומסכים ששילוב עבירת מהירות ושכרות הוא מסוכן. יחד עם זאת, טוען כי מדובר במהירות שאינה מהירות קיצונית, אלא עולה ב-10 קמ"ש מסף הברירה, ולגבי השכרות טוען כי אמנם הכמות אינה קטנה, יחד עם זאת, המאפיינים היו ללא דופי. כמו כן, המשיב נוהג 5 שנים ועברו נקי.

בנוסף טוען כי המשיב עובד בבניין, מסיע עובדים והרישיון חיוני לו בעבודה.

על כן מבקש להסתפק בתקופת הפסילה המנהלית, ולחילופין שהפסילה עד תום ההליכים לא תעלה על 3 חודשים, כי זו תקופת מינימום של עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול.

אין חולקין כי לנאשם אין עבר תעבורתי. יחד עם זאת, העבירה של נהיגה בשכרות בכמות של 540 מיקרוגרם בשילוב של מהירות בחריגה של 10 קמ"ש מעל הברירה, מהווה סיכון ממשי ומידי למשתמשים בדרך.

בעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת נגה אוהד בב"ש 90192/07, [מחוזי ת"א] יניב רדלייך נ' מ"י [פורסם בנבו] מיום 18.02.2007, אשר קובעת למעשה "חזקת מסוכנות" בכל הנוגע לנהג שיכור, "חזקה" המצדיקה פסילה עד תום ההליכים, ואף מעבר ל- 60 ימי הפסילה המנהלית שבסמכות קצין המשטרה: