בפ"ת 4224-08-14 מדינת ישראל נ' מחפרי

בפני בקשה להארכת פסילה עד לתום ההליכים המשפטיים כנגד המשיב, לפי סעיפים 47(ט) ו- 50(ב) לפקודת התעבורה, בקשה המוגשת יחד עם כתב אישום המייחס למשיב עבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום, נעצר המשיב ביום 10/8/14 כשהוא נוהג ברכבו בת"א, וזאת לאחר ששוטרים עקבו אחריו בעקבות מידע מודיעיני. המשיב סירב לבצע בדיקת מאפיינים. המשיב נדרש כדין למסור דגימת שתן לצורך בדיקת שכרות וסירב.

רישיונו של המשיב נפסל באותו יום ע"י קצין משטרה בפסילה מנהלית ל- 30 ימים, לאחר שימוע שנערך לו. ביום 14/8/14 הוגש כתב אישום כאמור לבית משפט זה יחד עם בקשה לפסילה עד תום ההליכים והמשיב הובא בפני במסגרת הליך של שיפוט מהיר. דיון בבקשה נדחה ונקבע להיום. היום התייצבו הצדדים וטענו לבקשה, תיק המשטרה הוגש לעיוני.

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו. ראשית קיום ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המשיב, ושנית, האם יש בהמשך נהיגתו, כדי לסכן את שלום הציבור.

המבקשת טוענת בבקשתה כי לחובתו של המשיב 87 הרשעות קודמות בתעבורה, וכי נהיגה בשכרות עקב שימוש בסמים בצירוף לעברו התעבורתי של המשיב, יש בהם כדי להעיד על מסוכנותו בנהיגה.

ב"כ המשיב בהגינותו, הסכים בשלב זה של הדיון לקיומן של ראיות לכאורה וביקש לטעון בעיקר לעניין המסוכנות, כאשר להשקפתו המסוכנות בנהיגה הנובעת מהמשיב במקרה זה, למרות כל האמור, הינה ברמה מינימאלית, אם בכלל.

לביסוס טענתו להעדר מסוכנות מצידו של המשיב, הפנה ב"כ המשיב לגיליון הרשעותיו הקודמות של המשיב בתעבורה, והצביע על כך כי מדובר בהרשעות ישנות. הרשעתו האחרונה בעבירת חניה היא מ- 2013 ולפניה גם כן בעבירת חנייה משנת 2004. כמו כן רובן המכריע של הרשעותיו הן בעבירות מסוג ברירת קנס. המשיב אף טען כי חלק ניכר מההרשעות נרשמו כנגד רכבים שהיו בבעלותו ובלא ידיעתו.

בנוסף למשיב אין כל מרשם פלילי הניתן להצגה בביהמ"ש. כמו כן, המשיב כופר באשמה המיוחסת לו ועומד על כך שהוא אינו משתמש כלל בסם.

ב"כ המשיב טען לזכותו של המשיב טענת "הסתמכות" באשר נסיבות המקרה היו כאלו שהמשיב סירב למסור דגימת שתן לבדיקה בהתבסס על יעוץ משפטי שקיבל, לאחר שהשוטרים במקום אפשרו לו לקיים שיחת טלפון עם הסנגור, וזה ייעץ לו לעמוד על זכותו (לשיטת הסנגור) ולא למסור בדיקה, שכן המשיב תאר בפני הסנגור טלפונית התנהגות לא עניינית לדעתו של השוטרים.