בפ"ת 33377-03-14 מדינת ישראל נ' זידאן

המבקשת הגישה בקשה להורות על פסילת המשיב מלנהוג ברכב, וזאת עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בת.פ. 33358-03-14. בעקבות מעורבותו של המשיב בתאונה, בטרם הגשת כתב האישום נפסל המשיב על פי החלטה מנהלית של קצין המשטרה מלנהוג ברכב לתקופה של 90 יום.

כתב האישום מייחס למשיב עבירות של הריגה, מעשה פזיזות תוך כדי נהיגה ברכב, נהיגה רשלנית שגרמה לחבלה לאדם ולרכוש, אי ציות למופע ברמזור ואי מתן זכות קדימה בצומת.

טענות המבקשת :

למבקשת ראיות טובות לכאורה להוכחת האשמות המיוחסות למשיב. ראיות אלה כוללות, בין היתר, חוות דעת מקצועית של הבוחן וראיות חיזוק נוספות, ובכללן, הודעות המשיב שבחלקן הוא קושר את עצמו לחלק מהמעשים המיוחסים.

המבקשת טוענת כי המעשים החמורים המיוחסים למשיב מצביעים על המסוכנות הנובעת ממנו לציבור עוברי הדרך.

בדיון שנערך ביום 27/4/14 בפני כב' השופטת מוניץ הודיע ב"כ המשיב, לאחר שעיין בדוח הבוחן, כי שוכנע בקיומן של ראיות לכאורה בשאלת אחריותו של המשיב לגרם התאונה. המשיב הסכים להארכת הפסילה ל – 90 יום נוספים והודיע שיצמצם את טיעוניו לשאלת המסוכנות בלבד.

בדיון נוסף שנערך ביום 14/7/14, בפני, הסכימו הצדדים להארכת תקופת הפסילה עד למתן החלטה אחרת, וביקשו לאפשר הגשת סיכומים קצרים בכתב בתוך 7 ימים כל אחד.

המבקשת הגישה השלמת סיכומים כפי שנקבע בהחלטה, ואולם, המשיב לא הגיש את סיכומיו. לפיכך, ניתנה החלטה ביום 8/8/14 המורה על קבלת בקשת המבקשת לפסילה עד תום ההליכים, בהתחשב בנימוקי המבקשת ובהעדר סיכומים שכמוהם כהעדר הופעה ו/או העדר הגנה.

לאחר מכן, הגיש המשיב בקשה לביטול ההחלטה המורה על פסילה עד לתום ההליכים וצירף את סיכומיו.

המבקשת התנגדה לבקשה.