בפ"ת 2972-12-14 מדינת ישראל נ' הפוטה

לפניי בקשה לפסילתו של המשיב עד תום ההליכים לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה של נהיגה בשכרות בכך שבתאריך 5.12.14 סירב לתת דגימת אוויר נשוף לפי דרישת שוטר.

המבקשת הפנתה לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום, לחומרתה של העבירה והדגישה כי מדובר בנהג שהוציא רישיון נהיגה בשנת 2010 ולחובתו 2 הרשעות קודמות.

ב"כ המשיב טען לכרסום בחומר הראיות. טען כי לא די ב- 4 בדיקות פסולות על מנת לבסס עבירת שכרות מכוח סירוב. בהקשר זה טען, כי אין להתחשב בבדיקות הראשונות שבוצעו לו באזור בתי הזיקוק מאחר ואלו נפסלו מפאת קיומו של "אלכוהול באוויר". הפנה למזכרי השוטרים וטען כי לא ניתן למשיב הסבר מספק בכל הנוגע למשמעות הסירוב . עוד טען להבדלי נוסח בין גרסאות השוטרים והפנה למזכרו של השוטר מוחלס אבו ריש והצביע על אפשרות לפיה המזכר תוקן בשלב מאוחר יותר בכך שהוספה המילה "סירוב". הדגיש כי מדובר במשיב נורמטיבי ללא עבר מכביד ולא נשקפת ממנו סכנה המצדיקה את פסילתו עד תום ההליכים.

דיון והכרעה

ראיות לכאורה

לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושקלתי טענות המשיב אני סבור כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום. ממזכרי השוטרים עולה כי הוסברה למשיב משמעות הסירוב ואף הוסבר לו באופן מפורש כי גם הכשלת הבדיקה מהווה "סירוב". בנוסף פורט האופן בו המשיב ביצע את הנשיפה ולפחות לכאורה ניתן ללמוד כי הכשיל את הבדיקה באופן מכוון. טענות המשיב באשר להבדלי נוסח או האפשרות לפיה רישום כזה או אחר הוסף בשלב מאוחר יותר, דינן להתברר במסגרת שמיעת התיק העיקרי וחקירת עורכי הדוחות.

מעבר לנדרש, יצוין כי קיימות ראיות נוספות שיש בהן כדי ללמד על שכרותו של המשיב אשר הודה ששתה וודקה לפיה שנהג, נכשל בבדיקות המאפיינים ומפיו נדף ריח של אלכוהול.

לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום.

שאלת מסוכנות המשיב וקיומה של עילת פסילה עד תום ההליכים