מדינת ישראל נ' שיך יוסף

לפני בקשה לפסילת רישיון נהיגה של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, בהתאם לסעיף 45 ו- 46 לפקודת התעבורה נוסח חדש תשכ"א – 1961.

נגד המשיב הוגש כתב אישום לפיו, ביום 17/03/2018 בשעה 02:53 או בסמוך, נהג המשיב ברכב ברחוב החרש בתל-אביב, ובדגימת אוויר נשוף נמצא ריכוז של 612 מיקרוגרם העולה על הריכוז המקסימלי של 50 מיקרוגרם שנקבע לגביו בפקודה.

המשיב הוא נהג שגילו מתחת לגיל 24 ואשר על כן הוא מוגדר כ"אוכלוסייה מיוחדת", אשר לגביה הקריטריון 50 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף הוא מחמיר יותר.

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו. ראשית, קיומן של ראיות לכאורה בדבר אשמת המשיב.

שנית, קביעה האם יש בהמשך נהיגתו כדי לסכן את שלום הציבור.

בחינת הראיות בתיק:

עיינתי בחומר החקירה בתיק 2857-05-18, מחומר החקירה עולה כי יש בידי התביעה ראיות טובות להביא להרשעתו של המשיב בדין.

הרכב בו נהג המשיב נעצר במחסום משטרתי בתל אביב. הנהג, המשיב, בן 19, עוכב לאחר שבמדידת אלכוהול ראשונית (נשיפון) נמצאה כמות של 500 מיקרוגרם אלכוהול, בהמשך במדידת הינשוף נמצאה כמות של 615 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף, כמות שהיא למעלה מפי 12 מהכמות המרבית המותרת לנהג חדש.

המשיב הודה בפני השוטרים כי שתה 2-3 בקבוקי בירה.

בתאריך 18/03/2018 פסל קצין המשטרה את רישיונו של המשיב ל- 30 יום.