בפ"ת 2421-01-17 מדינת ישראל נ' גלעדי

 בפני בקשת המדינה להורות על פסילת רישיונו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, וזאת לפי סעיף 46 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א -1961.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה כאשר רישיון הנהיגה פקע לתקופה של מעל 6 חודשים, נהיגה ללא ביטוח וכן נטען כי ביום 30.12.16 נהג המשיב ב רכבו בדרך מהירה במהירות של 161 קמ"ש כאשר המהירות המרבית המותרת במקום הינה 90 קמ"ש.

ביום 31.12.16 נפסל רישיון נהיגת המשיב פסילה מנהלית למשך 30 ימים על ידי קצין משטרה.

ביום 9.1.17, בדיון אשר נערך בפני, הוסכם על ידי הצדדים, כי המשיב ימשיך לשהות בפסילה והדיון נדחה ליום 25.1.17.

בבקשתה, טוענת המבקשת כי מדובר במשיב אשר נוהג משנת 1999, צבר לחובות 17 הרשעות קודמות מהן 4 בעבירות דומות ונהיגה בשכרות, ועל כן יש לפסול רישיונו לאור מסוכנותו הרבה וזאת עד לתום ההליכים המשפטיים.

ב"כ המשיב טוען לכרסום משמעותי בראיות. לדבריו יש ספק באשר לזיהוי רכבו של המשיבה על ידי השוטרים, יחד עם זאת ב"כ המשיב לא טען בשלב זה כנגד מהימנות או תקינות הבדיקות.

לדברי ב"כ המשיב, המשיב כופר בעבירת המהירות המיוחסת לו ומבקש כי כדי שלא ייגרם עיוות דין במקרה שהנאשם יקבל בסוף ההליך עונש הקטן יותר מתקופת הפסילה עד תום ההליכים.

כן מציין כי ההרשעה האחרונה של המשיב הינה משנת 2011.

במסגרת בקשה לפסילה עד תום ההליכים על בית המשפט לבחון קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה המתוארת בכתב האישום, וכן לבחון שאלת מסוכנות נהיגתו של המשיב. הכרעה בשאלה זו תינתן לאור נסיבות האירוע עצמו ועברו התעבורתי של המשיב.

ראיות לכאורה

לאחר שעיינתי בחומר הראיות מצאתי כי די בראיות הקיימות לשלב זה של הדיון