בפ"ת 13991-11-16 ישראל נ' כץ

בפני בקשה לפסילתו עד לתום ההליכים של המשיב.

בד בבד עם הגשת הבקשה הוגש כתב אישום במייחס למשיב  עבירה של נהיגה במהירות המגיעה לכדי 188 קמ"ש במקום בו המהירות המרבית המותרת הינה 90 קמ"ש.

המבקשת טוענת כי בידה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, כי המהירות בה נתפס נוהג הינה מהירות המסכנת חיים המצדיקה את פסילתו עד לתום ההליכים ועל כן יש להעדיף את השמירה על הציבור זאת על פני שיקוליו האישים של המשיב.

מנגד טען ב"כ המשיב כי בקשת הפסילה הוגשה בשיהוי ניכר, העבירה נאכפה ע"י מצלמת א3 ביום 11/10/16, המשיב נחקר ביום 1/11/16 ורק ביום ה- 27/11/16 הוגשה בקשה זו.

עוד טען ב"כ המשיב כי בהתחשב  בסעיף העבירה אשר יוחס למשיב בכתב האישום ובהתחשב בכך שלא נפסל המשיב פסילה מנהלית, אין הוראות הפקודה מעניקות סמכות להורות על פסילתו עד לתום ההליכים.

לבסוף ציין ב"כ המשיב כי העבירה בוצעה בנסיבות מיוחדות שיש בהן להקל עם הנאשם ולהעיד כי אינו מסכן הציבור. לטענתו, העבירה בוצעה  בערב יום כיפור, עת נסע המשיב בבהילות לבית החולים זאת לאחר שחברתה של ביתו נפצעה בביתו ונזקקה לניתוח.

המשיב הציג תמונות מיום האירוע מהן עולה כי הדביק שלט על גבי שימשת רכבו ובו נכתב שהרכב נוסע למטרה רפואית. עוד הציג המשיב תעודות רפואיות המעידות על הטיפול הרפואי אותו קיבלה חברתה של ביתו אותו הערב.

דיון והכרעה-

בבוא בית המשפט לדון בבקשה זו, אמור בית המשפט לבדוק אם מתקיימות ראיות לכאורה והאם מתקיימת עילת מסוכנות מהמשך נהיגתו של המשיב אשר מצדיקה את פסילתו.

בנוגע לראיות לכאורה, לא הייתה מחלוקת בין הצדדים על קיומן.

רכב המשיב צולם במצלמת א3 נוהג במהירות הנטענת.