בפ"ת 1321-01-17 מדינת ישראל נ' חכים

 1.בפני בקשה לפסילתו של הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו בגין תיק נהיגה בשיכרות (נהיגה בריכוז של 670 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף).

2.כעולה מחומר הראיות, ביום 30.12.16 בשעה 04.25 בכביש 75 לכיוון יגור נתפס הנאשם כשהוא נוהג ובגופו ריכוז אלכוהול ברמה של 670 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף.

3.ב"כ המאשימה עותרת לפסול את הנאשם עד תום ההליכים, זאת נוכח קיומן של ראיות לכאורה ונוכח עילת מסוכנות העולה מאופן נהיגתו של הנאשם.

4.ב"כ הנאשם מתנגדת לבקשה. לטענתה, עוצמת הראיות לכאורה במקרה זה חלשה, וכן אין המדובר בנהג מסוכן.

5.עיינתי בחומר הראיות ובתיק החקירה, ונחה דעתי כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את החשד שהנאשם נהג בשיכרות. מפלטי בדיקת הינשוף עולה כי ריכוז האלכוהול בגופו של הנאשם היה 670 מיקרוגרם. כמו כן, הנאשם כשל במבחני הביצוע אשר נערכו לו במסגרת בדיקת המאפיינים.

6.באשר לטענותיה של ב"כ הנאשם לעניין זיהוי הנאשם, ולכך שהנאשם הוא לא זה אשר נהג ברכב, אין בידי לקבל טענות אלו.

7.אומנם מחומר החקירה עולה כי הנאשם נתפס כאשר רכבו עצר בצד הדרך, ולא בזמן נהיגה. אך יחד עם זאת, הנאשם במהלך חקירתו אינו מכחיש כי הוא זה שנהג ברכב, ואינו מעלה באף הזדמנות טענה כי אחר נהג ברכב. לטעמי, בסיטאוציה כזו היה על הנאשם לומר בהזדמנות הראשונה כי הוא לא זה אשר נהג ברכב. לעומת זאת, הנאשם בתגובתו הראשונית בפרטי נסיבות הדו"ח מציין: "שתיתי רק בירה אחת", וכן בתחקור החשוד מציין כי שתה בקבוק וחצי, ואינו מציין ולו משפט אחד המלמד כי לא הוא זה אשר נהג ברכב. לפיכך, בשלב זה קיימות ראיות לכאורה מספיקות המלמדות כי הנאשם נהג ברכב בשיכרות, וטענה זו של ב"כ הנאשם מקומה להתברר באופן מקיף ומעמיק במהלך התיק העיקרי.

8.ב"כ הנאשם מציינת גם כי הנאשם זוהה ע"י טאבלט, והזיהוי לא התבצע כנדרש. גם בנקודה זו, אציין, כי ב"כ הנאשם בדיון שהתקיים בפני לא טענה כי הנאשם אינו האדם אשר זוהה ע"י השוטרים, ולא ציינה כי לטענתה אדם אחר התחזה לנאשם. לו הייתה ב"כ הנאשם מעלה אפשרות זו, ייתכן והמאשימה היתה מבקשת לקבל טיעון מפורט בהקשר זה, אשר יכול היה להיבדק בדרך של השלמת חקירה. משלא הוצגה גירסה סדורה בהקשר זה , לא ניתן לומר כי יש בטיעון זה כדי להחליש בשלב הנוכחי את קביעת הזיהוי שנעשתה ע"י השוטר. ככל שהטענה תועלה במסגרת התיק העיקרי , היא תתברר במסגרתו באופן מקיף וממצה.

9.לאחר שקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה, הרי שנותר לדון בשאלת מסוכנותו של הנאשם.