בפ"ת 11552-01-17 ישראל נ' מנאע

הבקשה וטענות הצדדים

1. לפניי בקשה לפסילתו של המשיב עד תום ההליכים נגדו לאחר שהוגש בעניינו כתב אישום בעבירה של נהיגה במהירות של 152 קמ"ש במקום בו מותרת מהירות מרבית של 70 קמ"ש ונהיגה בקלות ראש, עבירות מיום 16.01.17.

    

2. המבקשת חזרה על האמור בבקשה, הפנתה לעברו התעבורתי המכביד של המשיב וחומרת העבירה ומסוכנותה. הגישה את חומר החקירה.

    

3. ב"כ המשיב חלק על קיומן של ראיות לכאורה, טען שהרכב בתמונת מצלמת האכיפה, אינו רכבו והוא עצמו לא נהג ברכב בזמנים המפורטים בכתב האישום. הציג תמונות של רכבו וטען שלא מן הנמנע שהרכב שנאכף עשה שימוש בלוחיות רישוי מזויפות. עוד ציין, כי המשיב הוא הבעלים של מגרש למכירת רכבים וכיום הרכב לא בבעלותו. בנוסף טען למחדלי חקירה וטען כי היה על המשיבה לבצע פעולות חקירה נוספות כדי לבדוק את טענות המשיב. לעניין המסוכנות, טען כי אינה מצויה ברף הגבוה או כזה המצדיק את פסילתו עד תום ההליכים.

    

   ראיות לכאורה

4. בשלב זה די בקיומן של ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום. לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושקלתי טענות הצדדים, אני סבור כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום .

5. בהקשר זה, די בעובדה שהרכב שצולם במצלמת האכיפה נושא מס' רישוי זהה לזה של רכב המשיב והעובדה שמדובר באותו סוג רכב. אציין, כי לא מצאתי כפי טענת הסנגור הבדלים מהותיים אם בכלל, בין הרכב שנאכף לבין רכב המשיב כפי שצולם על ידו.

    

6. הגם שכתב האישום הוגש מכח חזקת הבעלות שלא נסתרה אף לא לכאורה, היה על המבקשת לבצע פעולות חקירה נוספות לאור גרסתו של המשיב לפיה לא מדובר ברכבו והוא עצמו שהה בביתו בזמנים המפורטים בכתב האישום. בהקשר זה, ניכר מחקירת המשיב כי המשטרה תכננה לבצע פעולות נוספות כגון חקירת בני משפחתו ואיכון הטלפון הנייד בזמן ביצוע העבירה, אך פעולות אלו לא נעשו בסופו של יום ולא מן הנמנע שיבוצעו בעתיד.