מדינת ישראל נ' שלום

זו החלטה לבקשה להורות על פסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד תום ההליכים.

נגד המשיב נרשם דו"ח תנועה, לפיו הוא נהג ברכבו מסוג ב.מ.וו ביום 24.6.18 בשעות הצהריים בכביש 31, במהירות של 180 קמ"ש במקום 90 קמ"ש המותרת באותו קטע כביש.

מדובר במשיב המחזיק ברישיון נהיגה משנת 1995, שצבר לחובתו 29 הרשעות קודמות, ביניהן 12 בגין עבירות מהירות, רובן מסוג ברירות משפט, האחרונה משנת 2015.

נוכח המהירות הגבוהה והמסוכנת, עותרת המבקשת להורות על פסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד תום ההליכים.

מאידך, טוען ב"כ המשיב, כי קיימים כשלים ראייתיים משמעותיים, כפי שנטען במהלך הדיון, עומדת למשיב טענה של הגנה מן הצדק בכך השוטר לא נעל את המדידה על 165 קמ"ש ואפשר לו להגיע למהירות המיוחסת לו בתיק, וכן סתירות בתרשומות של השוטרים.

עוד תמה ב"כ המשיב, מדוע לא נאסר השימוש ברכב, אם נהיגתו כל כך מסוכנת?

לחילופין, סבור ב"כ המשיב כי נוכח ותק המשיב בנהיגה ועברו הלא מכביד, אין הצדקה כי המשיב יישאר פסול מעבר לתקופת הפסילה המנהלית.

בתמיכה לטיעוניו, הגיש ב"כ המשיב אסופת פסיקה, כולל של מותב זה.

דיון והכרעה:

עיון בחומר הראיות מראה כי קיימות יותר מראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למשיב.

אין אני מוצא סתירות מהותיות בין התרשומת של השוטר שערך המדידה ומזכר של המתנדב, שהתלווה אליו.

רק אעיר כי לפי המזכר של המתנדב, הוא צילם חלק מן האירוע באמצעות הפלאפון ולכן, רצוי להפוך סרטון זה לראייה קבילה במשפט.