בפ"מ 958-07-15 ק' נ' מדינת ישראל

לפני בקשה לביטול פסילה מנהלית למשך 30 יום שהוטלה על המבקש בתאריך 5.7.15 על ידי קצין משטרה.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות בכך שסירב לבצע בדיקת נשיפה.

ב"כ המבקש טען לכשלים בראיות המביאים לכרסום מהותי בהן. לטענתו, לא הוסברה למבקש משמעות הסירוב ולא ניתנה לו אפשרות לבצע את הבדיקה בשלב מאוחר יותר כאשר ביקש זאת מן השוטר. כמו כן טען כי אין מסוכנות בהמשך נהיגתו של המבקש שהינו אדם נורמטיבי ונכה.

תיק החקירה הוגש לעיוני לצורך בחינת קיומן של ראיות לכאורה.

נפסק כי "על מנת לקבוע כי התגבשו ראיות לכאורה, די שיימצא כי קיימות ראיות גולמיות שיש בהן פוטנציאל לקשור את המשיב לעבירות המיוחסות לו." (בש"פ 6732/10 מדינת ישראל נ' בן שלום, כבוד השופט ע' פוגלמן).

בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה נ' מדינת ישראל נפסק ע"י כבוד השופטת פרוקצ'ה כי עוצמת הראיות הנדרשת בשלב זה אינה אלא קיום ראיות לכאורה, " ברי, כי נכון לעת זו, ובטרם הוחל המשפט, כל שיש בידי בית המשפט הוא חומר ראיות לכאורי של התביעה שטרם נחשף למבחן החקירה הנגדית וטרם עבר את כור ההיתוך של בחינה וניתוח הערכאה הדיונית. אולם הראיות במתכונת ההיולית הזו הן התשתית הראייתית הנבחנת נכון לשלב זה " .

לאחר עיון בחומר הראיות שוכנעתי כי קיימת תשתית של ראיות לכאורה אשר אם תוכח יהיה בה כדי להביא להרשעת המבקש בעבירה המיוחסת לו.

על פי דוחות פעולה ומזכרים שרשמו השוטרים המעורבים באירוע עולה כי המבקש נעצר בדיקה שגרתית. לשאלת השוטר האם שתה אלכוהול השיב המבקש כי שתה חצי ליטר בירה ועל כן התבקש לבצע בדיקת נשיפון. לפי דו"ח פעולה נדף מהמבקש ריח קל של אלכוהול. שתי בדיקות נשיפון העלו חשד לנהיגה בשכרות ועל כן התבקש המבקש לבצע בדיקת נשיפה במכשיר הינשוף. המבקש סירב בכל תוקף לבצע את הבדיקה וטען כי אין לו אימון במכשיר ואינו יודע מתי בוצעה בדיקת כיול למכשיר. המבקש הציג בפני השוטרים תעודת עורך דין ותעודת נכה וסירב לתת דגימת נשיפה לצורך הבדיקה אלא דרש שתבוצע לו בדיקת דם או בדיקת שתן.

טענה כי המכשיר אינו אמין אינו מצדיקה סירוב לבצע בדיקה (רע"פ 6416/07 עמי אילני נגד מדינת ישראל)