בפ"מ 8861-01-16 חיימי נ' מדינת ישראל

מבוא

1. מונחת בפניי בקשה לביטול הודעה בדבר איסור שימוש מנהלי ברכב (שמספרו 66-698-50) בת 30 יום שהוטלה על ידי קצין משטרה, בגין עבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62(3), לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), ותקנה 169 ב לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961.

2. מעיון בהזמנה לדין וכתב האישום עולה כי ביום 22.01.16 בשעה 01:58 לערך נתפס המבקש, נוהג ברכב בהיותו שיכור בכך שבדוגמה של אויר נשוף הינו 385 מיקרו גרם.

3. לטענת ב"כ המבקש, ישנו פגם בראיות היורד לשורש קיומן של ראיות לכאורה שכן במסמך שנמסר למבקש לא סומן כי הוחלפה פיה טרם ביצוע בדיקת הינשוף, דבר שיש בו לטענתה בכדי לפגום בבדיקה.

4. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, אמנם השוטר לא ציין בטופס שנמסר לנאשם כי הוחלפה פיה אולם, לאחר שהמבקש עזב את המקום הבחין השוטר בהשמטה ומיד תיקן את הטעון תיקון ועל כך ערך מזכר לפיו תיאר כי התיקון נעשה מיד עם עזיבת הנאשם ונחתם בחתימת ידו ליד התיקון. בכל מקרה דין שאלה זו להתברר במסגרת ההליך העיקרי.

   דיון והכרעה

   איסור השימוש ברכב

5. סעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה, קובע:

   "(ב)בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

   (1)הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;