בפ"מ 8047-11-14 זין אל דין נ' מדינת ישראל

בפני בקשות לביטול החלטת קצין משטרה בדבר פסילת רשיון ואיסור שימוש רכב. ההחלטות ניתנה, לאחר שלנהג הרכב נרשם דוח המייחס לו נהיגה בשכרות וזאת מכוח סירוב לבדיקת נשיפה.

המבקש מכחיש את ביצוע העבירה והעלה טענות רבות כנגד המיוחס לו.

באשר לרשיון הנהיגה, קובע הדין כי בעת דיון בבקשה מעין זו, על בית המשפט לבחון שתי שאלות: האחת, האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר; השניה, המשך נהיגתו של המבקש מסכנת את שלום הציבור ושאלה זו נבחנת הן בהתחשב בעברו התעבורתי של המבקש והן בנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה. השוטרים ערכו דוחות המצביעים לכאורה על התנהגות של הכשלת הבדיקה בידי המבקש ונשיפה חלקית במכשיר, למרות הסברים שקיבל.

פלטי הבדיקה מגלים כי נפח האוויר שננשף בידי המבקש הינו מינימלי, רחוק מהדרוש לשם בדיקה ומגיע בחלק מהמקרים לכמות של 0.2 ליטר אוויר בלבד, כמות המצביעה לכאורה על בעייה רפואית חמורה ממנה סובל המבקש ואשר מקשה מאוד על נשימתו. המבקש לא הצביע על כל סיבה אשר הביאה לתוצאה מעין זו ואף לא טען לבעייה רפואית, אלא טען ששיתף פעולה עם השוטרים.

בחומר הראיות הוצגו פלטי המכשיר בדבר בדיקה עצמית שערך השוטר ובה התקבלו תוצאות תקינות, כך שלכאורה מדובר במכשיר תקין שלא הייתה צריכה להיות כל מניעה לאדם בריא לנשוף לתוכו לקבלת תוצאה.

אכן המבקש עבר את בדיקת המאפיינים בהצלחה, אולם מרגע שיש נגדו ראיות לעבירת סירוב קמה נגדו החזקה כי היה שיכור כהגדרתו בחוק, ולפיכך אין רלוונטיות לתוצאות הבדיקה. בהקשר זה יוער כי המבקש מאשר ששתה אלכוהול בטרם הנהיגה בכמות של לפחות 1.5 או שני בקבוקי בירה.

בנסיבות אלה, אינני רואה מקום להתערבות בהחלטת הקצין.

עבירת הנהיגה בשכרות הינה חמורה ודי במסוכנות העולה ממנה כדי להצדיק פסילה מנהלית ולעתים אף פסילה עד תום ההליכים. מקל וחומר שהדבר נכון לגבי מי שהכשיל את הבדיקה – כפי שמצביעות הראיות לכאורה בשלב זה – וסרב לשתף פעולה עם השוטרים, ומקל וחומר כי הדבר נכון לגבי מי שבעברו כבר לא פחות מ – 38 הרשעות קודמות בעבירות שונות, לרבות עבירות חוזרות של עקיפה מסוכנות, נהיגה במהירות גבוהה ונהיגה בלא חגורת בטיחות – עבירה המלמדת על זלזול בכללי הבטיחות הבסיסיים בכביש.