בפ"מ 8003-05-16 סעד נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש לאחר שביצע לכאורה עבירה בניגוד לתקנה 47(ד) בתקנות התעבורה.

ההגנה אינה חלוקה על קיומן של ראיות לכאורה, אף שטענה לכרסום באיכות הראיות הנובע מגרסת המבקש לפיה הרכב הנעקף נסע על שול הדרך ואילו הרכב אשר הגיע ממול היה במהלך עקיפה משל עצמו.

ליבת טיעוני ההגנה נשענת על שאלת רף מסוכנות המבקש שלשיטת ההגנה אינו גבוה ואינו מצדיק את המשך ההליך המנהלי.

בהתאם לעמדת ההגנה, המבקש הינו נהג מקצועי וותיק מאד שאין לו עבר תעבורתי מכביד, ובנסיבות אלה אין מידתיות בפסילה לתקופה של 30 יום טרם הוכרעה שאלת האשם בפרשה זו.

הובהר עוד כי המבקש מטפל יחיד באחותו ואביו ששניהם עיוורים מלידה, זאת חוץ מהיותו מפרנס יחיד מנהיגה של בתו בת ה-6.

המדינה התנגדה לבקשה וטענה כי מסוכנותו של המבקש נלמדת לא רק מעברו (שגם המדינה הסכימה כי אינו מכביד) אלא גם מנסיבות המקרה בו לשיטת המדינה הסתיים בנס ללא תאונה.

דיון והכרעה – 

בדומה לנושאים רבים בהם דן בית המשפט, עסקינן בשאלה של מידתיות:

משהסכימה ההגנה (ובצדק) לקיומן של ראיות לכאורה, נותרה להכרעה שאלת מסוכנותו הספציפית של המבקש.