בפ"מ 7866-03-15 בן ארי נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול צו אסור מנהלי על שימוש ברכב.

המבקשת הינה הבעלים של הרכב.

נטען כי ביום 27.3.15 נהג ברכב בעלה של המבקשת (להלן: הנהג"), בשכרות, כאשר בדוגמא של אוויר נשוף נמצא ריכוז אלכוהול של 595 מק"ג בליטר אוויר שנשף.

באותו היום נערך לנהג שימוע על ידי קצין משטרה וניתן צו איסור מנהלי על השימוש ברכב לתקופה של 30 יום.

המבקשת ציינה כי בילתה עם בעלה באותו היום אצל חברים ולאחר מכן במועדון. בעלה שתה וודקה ועלה על הרכב לאחר שהתנהל ויכוח ביניהם והיא ישבה במושב האחורי.

המבקשת המשיכה וציינה כי היא זקוקה לרכב לניהול ענייני הבית, יש לה 4 ילדים והרכב משמש אותה להסעתם.

לאחר שעיינתי בתיק החקירה מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה. המבקשת הודתה כי בעלה שתה וודקה לפני שנהג, אף בעלה (הנהג) ציין זאת לפני השוטרים, ריח חזק של אלכוהול נדף מפיו והוא נכשל במבחן העמידה ובמבחן ההליכה על הקו שבמבחני הביצוע.

בתיק תעודת בלון, עותק יומן הפעלה, בדיקות כיול ובדיקה עצמית הנחזים להיות תקינים.

לפיכך, הרי שקיימות ראיות לכאורה.

על פי סעיף 57 ב (ב) לפקודת התעבורה בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

"(ב)

1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו".