בפ"מ 7389-06-14 חסן נ' מדינת ישראל

מונחת בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה שהושתה על המבקש ע"י קצין משטרה למשך 60 ימים וזאת בשל מעורבותו בתאונת דרכים ובריחתו ממקום התאונה ללא מסירת פרטים וללא מתן סיוע לנפגעים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק המאשימה החלטתי לדחות את הבקשה.

טענות הצדדים

לטענת המבקש, מדובר בתאונה קלה, חזית אחור, ללא נפגעים אשר ארעה כתוצאה מעצירתה הפתאומית של הנהגת המעורבת. עוד ובנוסף, טוען הסניגור, כי המבקש לא ברח מהמקום אלא מאחר והיה עומס תנועה הוא סימן לנהגת המעורבת לנסוע אחריו על מנת שיוכלו לעצור בצדי הדרך במקום שלא יפריע לתנועה. הסניגור הדגיש, כי המבקש אב ל- 3 ילדים והמפרנס היחיד במשפחה.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, התאונה לא ארעה כתוצאה מעצירתה הפתאומית של הנהגת המעורבת אלא שיהא ארעה לאחר שהנהגת המעורבת כבר הייתה בעצירה מוחלטת באור אדום בצומת אז התנגש בה המבקש בעוצמה רבה.

דיון

סעיף 47(ה)(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה") קובע, כי באם היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום, אזי בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש רשאי הוא לפסול את הנהג מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 60 יום.

סעיף 48 לפקודת התעבורה קובע כדלקמן:

"מי שנפסל בצו של קצין משטרה כאמור בסעיף 47, רשאי לבקש מבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לבטל את הפסילה; ובית המשפט, לאחר ששמע את היועץ המשפטי לממשלה או את בא כוחו או שוטר, רשאי לבטל את הפסילה, בתנאים או ללא תנאי, אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בבטחון הציבור". "כידוע, השאלה העיקרית שעל בית המשפט להשיב עליה בבואו להחליט בענין פסילה מנהלית מלהחזיק רשיון נהיגה היא אם נהיגתו של אותו נהג מסכנת את הציבור. בבואו להשיב על השאלה עליו להקדים ולהשיב על מספר שאלות משנה, לרבות השאלות: האם יש ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנהג? האם מעידות נסיבות התאונה על כך שאופן נהיגתו מסוכן? האם מדובר באירוע בעל אופי מקרי, או בדרך התנהגות אופיינית? האם מעיד עברו של הנהג על כך שהוא מסוכן?..." (בש"פ 9849/02 בלטנר חיים נ' משטרת ישראל, (פורסם בנבו, 27.11.02)

משכך, עלי לבחון האם היה לקצין המשטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום כנגד המבקשת. לאחר מכן, אשקול האם ביטול הפסילה לא יפגע בביטחון הציבור בהתאם לסעיף 48 לפקודת התעבורה.

מעיון בתיק החקירה עולה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש, וכי המסוכנות נלמדת מהאירוע, לפיו המבקש היה מעורב בתאונת דרכים וברח מהמקום ללא שעצר את הרכב במקום התאונה ללא מסירת פרטים וללא מתן סיוע לנפגעים.

מדובר בתאונה שארעה ברחוב חטיבת ירושלים בנתיב השמאלי מבין שני נתיבי נסיעה שמיועדים לרכבים שנוסעים לכיוון המנהרה הנמצאת אחרי הצומת. לאחר שהמבקש פגע ברכב המעורבת הוא נסע לאחור עקף את רכבה והמשיך בנסיעה לתוך המנהרה. עוד עולה מחומר הראיות כי שוטר אשר הבחין בתאונה דיווח על כך ושוטר אחר אשר היה עם קטנוע עצר את רכבו של המבקש.

עוד עולה מחומר הראיות כי הנהגת המעורבת נפגעה כתוצאה מהתאונה, נבדקה בחדר מיון ואובחנה כסובלת מפגיעת "צליפת שוט".

סוף דבר

בנסיבות אלה, ונוכח נסיבות התאונה לא שוכנעתי שביטול הפסילה לא יפגע בביטחון הציבור.

אשר על כן, החלטת הקצין בדין יסודה ולפיכך לא מצאתי, בנסיבות העניין, מקום להתערב בה. על כן הבקשה נדחית.