בפ"מ 6897-04-15 חוראני נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לביטול החלטת קצין משטרה לאיסור שימוש ברכב. ההחלטה ניתנה ביום 15.4.15, לאחר שלנהג הרכב נרשם דוח המייחס לו נהיגה בלא רשיון.

המבקש הינו הבעלים של הרכב, גיסו של הנהג. המבקש עותר לביטול ההחלטה מאחר ולטענתו לא ידע כי קרובו לא מחזיק ברשיון נהיגה וכן בטענה כי הוא זקוק לרכב.

עפ"י סעיף 57ב(ב) בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש באם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

2.מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).

סייגים אלה לא מתקיימים במקרה דנן בו נמסר הרכב לאדם מבלי שהמבקש יוודא שהוא מחזיק ברשיון נהיגה, מה גם שהטענה כי לא ידע שהנהג אינו מחזיק ברשיון אינה הגיונית, לאור הקרבה ביניהם, ואין כל טענה מצד המבקש כי השימוש ברכב נעשה שלא בהסכמה.

החוק נועד להגביר את הפיקוח של בעלי הרכב על השימוש בו: "רכב הוא כמו כלי נשק ומי שמוסר אותו לשימוש האחר צריך לוודא שמדובר באדם נורמטיבי שאינו נוהג בפסילת רישיון או בשכרות וכדומה... השבתת רכבים תביא לכך שנהגים יהיו יותר מודעים לאופן נהיגתם והורים ובעלי רכבים יתנו יותר תשומת לב והקפדה לאופן בו ילדיהם או אנשים להם נמסר הרכב, נוהגים ברכבם" (הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (השבתת רכב בשל עבירות חמורות), התשס"ד – 2004, הצעות חוק תשס"ד 63).

אין ספק כי השבתת רכב השייך לאדם בגין עבירה שביצע אחר מעוררת קשיים, אולם כפי שקבע בית המשפט העליון המחוקק איזן במקרה זה בין הצורך להילחם בתאונות הדרכים ובנהיגה העבריינית לבין הפגיעה בזכות הקניין, וקבע הנחיות וסייגים למקרים בהם ייעשה שימוש בסמכות זו, וראו לעניין זה רע"פ 1286/11 יעקב אמברם נ' מדינת ישראל.

מעבר לתנאים הפורמליים שבחוק, קיימת אפשרות להתערבות בהחלטת הקצין לפי שיקול דעתי, כאשר שני ההיבטים העיקריים לצורך כך יהיו חומרת העבירה והזיקה שבין הבעלים לנהג. במקרה דנן גם שיקולים אלה מביאים אותי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. המדובר בעבירה חמורה מאוד, ועל פי דוחות השוטרים המדובר באירוע שכמעט והסתיים בתאונה חמורה. אף הקרבה שבין הנהג למבקש היא כזו שעל הנהג היה להביא בחשבון שהתנהגותו תצביא לפגיעה בבני משפחתו, אך בחר להתעלם מכך ולפיכך טרוניית המבקש צריכה להיות מופנית כלפיו ולא כלפי החלטת הקצין.