בפ"מ 6465-05-15 אבו מטיר נ' מדינת ישראל

לפני בקשה לביטול איסור שימוש שניתן על ידי קצין משטרה על רכב מסחרי מסוג פורד מ.ר 2128269.

על פי אישור בדבר נטילת רישיון רכב נלקח רישיון הרכב של הרכב האמור והוא רשום על שם המבקש.

לפי כתב האישום, ביום 16.05.15 בשעה 11:30 הסיע המבקש נוסעים ברכב הנ"ל וגבה עבור כך שכר בניגוד לתקנה 84 א' לתקנות התעבורה. המשיבה טוענת כי המבקש ביצע הסעה בשכר ביום שבת על אף שאינו מורשה לכך.

ב"כ המבקש ביקש מבית המשפט להורות על ביטול השבתת הרכב וטען כי המבקש מחזיק ברישיון מתאים לאוטובוס זעיר ציבורי ומדובר ברכב הסעות. הרכב משמש לפרנסתו להסעת ילדים. בכוונת המבקש היה להסיע 3 נוסעים לבית החולים לאחר שסימנו לו לעצור והוא הבין כי אחד מהם אינו חש בטוב. המבקש הכחיש כי גבה תשלום מהנוסעים.

ב"כ המבקש הציג לבית המשפט את רישיון הנהיגה של המבקש לפיו הוא רשאי להסיע קבוצת ילדים.

ב"כ המבקש סרק למערכת נט המשפט, לאחר קיום הדיון, " רישיון להסעה מיוחדת באוטובוס זער ציבורי " . לפי הרישיון לרכב נשוא הבקשה, רשאי בעלי הרכב ששמו נקוב ברישיון הרכב לבצע הסעות מיוחדות במסגרת משרד ההסעות.

בחנתי את טענות הצדדים והגעתי לכלל מסקנה כי על הבקשה להתקבל.

מחומר הראיות בפני עולה כי קצין המשטרה הורה על איסור שימוש ברכב ביום 17.05.15 לתקופה של 30 יום.

על פי חומר הראיות, נגבו הודעות משתיים מן הנוסעות ברכב שטענו כי המבקש דרש סכום כסף עבור הסעתן וכי בכוונתן היה להגיע לתל אביב. המבקש הוריד אותן מן הרכב טרם הספיקו לשלם את הסכום .